ניצול לרעה של ההליך השיפוטי בענייני משפחה

תפקיד מערכת בתי המשפט לענייני משפחה

למערכת בתי המשפט לענייני משפחה תפקיד מכריע בפתרון עניינים משפטיים הנוגעים למשפחות.

הגדרה ושימוש לרעה בהליך השיפוטי

ניצול לרעה של ההליך השיפוטי בענייני משפחה מתייחס לשימוש לרעה בהליכים משפטיים על ידי צד אחד בתיק על מנת לעמוד על או לשמור על זכויות שעשויות להיראות תקפות אך לא טופלו כראוי עקב התנהגות פסולה של הצד השני במהלך ההליך המשפטי. זכויות אלו מקיפות את טובת הילד, האישה, התא המשפחתי וכל ההיבטים הרלוונטיים לתביעה בדיני משפחה.

חשש מכריע והערכת התנהלות

השימוש לרעה בהליך המשפטי נוגע לאופן ניהול ההליך המשפטי. חשש מכריע הוא האם צד ניסה לתמרן את ההליך השיפוטי או לעשות בו מניפולציה בפועל כדי להשיג יתרון לא הוגן. ההערכה של עניינים כאלה מסתמכת על השקיפות בין הצדדים המעורבים. האם צד אחד מודע לכך שהשני מתעלם מפגישות חשובות או כנסים חיוניים לפני הופעה בפני שופט? האם צד אחד מגיש בקשות סתמיות או מיותרות אך ורק כדי לעכב את התקדמות ההליך ולזרז דיון? האם זה מעיד על חוסר תום לב? או שזה פשוט שימוש אסטרטגי בכלים משפטיים קיימים כדי להשיג תוצאות טובות יותר? חיוני להגדיר במדויק אילו פעולות מהוות שימוש לרעה בהליכים שיפוטיים ואילו פעולות רק מוכיחות חוסר תום לב.

חוק יישוב ליטיגציה בסכסוכי משפחה

על פי מחקר שערכה הרשות השיפוטית, נצפה כי צדדים רבים מנצלים הליכי משפט תוך שימוש בסעיפים 3(ה) ו-3(ז) לחוק יישוב ליטיגציה בסכסוכי משפחה. אנשים אלה משתמשים בסעדים זמניים כאמצעי לעקוף את ישיבות בית המשפט המחייבות, שהן שלב חיוני בתהליך יישוב המחלוקות כפי שמחייב החוק.

תקופת ה-60 יום

בתוך חלון של 60 יום לאחר הגשת בקשה ליישוב סכסוך, נאסר על הצדדים המעורבים לפתוח בהליכים משפטיים בכל בית משפט הנוגע לסכסוך משפחתי. כמו כן, אסור לבתי משפט שיפוטיים לדון בכל תביעה הקשורה לסכסוכי משפחה בין הצדדים, לרבות עניינים הנוגעים לסמכות השיפוט.

עם זאת, במהלך תקופה זו, לגורם המעורב בבקשה ליישוב סכסוכים יש אפשרות לפנות לבית דין שיפוטי ייעודי, כפי שהוסמך בחוק, בבקשה לסעד דחוף. ניתן לבקש סעד זה בכל עת והוא נועד לשמר את המצב הקיים או לעכב את היציאה מהארץ, כפי שנקבע בסעיף 5. השילוב של שתי הוראות אלו מאפשר לצד אחד לנצל באופן פוטנציאלי את הזמן המוקצב להשתתפות בישיבות מהותיות באמצעות הגשה. תרופות זמניות מיותרות. גישה זו עשויה לשמש כאמצעי להימנע מהשתתפות בפגישות סיוע, לדלג על פגישות מהותיות ולנסות לפתור את הסכסוך מהר יותר ותוך התחשבות באינטרסים של שני הצדדים.

ממצאי מחקר הרשות השופטת

על פי ממצאי חקירת הרשות השיפוטית, נקבע כי בשומה הראשונית זיהה נכונה את הבקשות הזמניות המנוגדות לתקנות ובקשות אלו אף לא הוגשו במסגרת ההליך. בקשות מסוימות שנראו רלוונטיות, התבררו כחוץ מתחום הסעדים החלים המפורטים בתקנות. כ-16% מהבקשות הללו לא תאמו את התקנות והוראות החוק שנקבעו, ומתוכם, 77% מדהים נדחו מיידית עוד בטרם ניתן היה להגיש אותן באופן רשמי.

נתונים אלה מצביעים בבירור על דפוס מדאיג של שימוש לרעה וניצול של סעדים זמניים בתחום דיני המשפחה. על סמך ממצאי מחקר הרשות השופטת, נקבע כי כ-48% מהבקשות הדחופות שהיו בניגוד לתקנות התקבלו ללא אישור. חשוב לציין כי יש להגיש בקשות סעד דחופות רק בנסיבות חריגות בהן עיכוב פגישת הסיוע יגרום לנזק ממשי לצדדים או לילדיהם, במיוחד במקרים הנוגעים להבטחת קשר בין קטין לשני ההורים. האחוז הגבוה של בקשות דחופות שאינן עומדות בדרישות מעיד על ניסיון מכוון של צד אחד לנצל את התהליך ולהשתמש לרעה בהליך.

חשיבות תום הלב בהליכים משפטיים

לאורך תולדותיו, דן בית המשפט בהרחבה בשאלה האם חלה חובה על התובעים לנהוג בהגינות במהלך הליכים משפטיים, וזאת בשל החלטת בית המשפט המחייבת. במספר הזדמנויות הוכח בתוקף כי אין לתובעים כל אחריות לנקוט זהירות כלפי הנתבעים, גם במצבים בהם פעולות אלו מביאות להארכת דיונים מיותרת, לבזבוז זמנו היקר של בית המשפט ולפגיעה בנתבעים.

חשוב להדגיש כי חלק ניכר מסכסוכי דיני המשפחה מטופל בבתי הדין הדתיים, לרבות בבתי הדין הרבניים. היו מעט מקרים מתועדים של ניצול ההליך השיפוטי בבתי הדין הרבניים, ואין פסיקות או פרשנויות ספציפיות בתלמוד המעניקות הגנה מפני ניצול לרעה של דיני החוזים. כתוצאה מכך, זה מאתגר לבסס ראיות להתעללות בתהליך. עם זאת, היעדר הגבלות פרוצדורליות אינו מרמז על תוקף או הצדקה של פעולה מסוימת. חשוב לזכור כי היעדר ניצול של נהלים מסוימים אינו מאשר את הלגיטימיות שלהם.

היעדר הגבלות פרוצדורליות אינו מרמז על תוקף או הצדקה של פעולה מסוימת. חשוב לזכור כי היעדר ניצול של נהלים מסוימים אינו מאשר את הלגיטימיות שלהם.

פסיקה ישראלית ויישום עקרונות

בפסיקה הישראלית, כמו גם בפסיקה האנגלית, קיימת הבדל בהבנה וביישום של המושגים של שימוש לרעה בהליך שיפוטי וחוסר תום לב, כמו גם הסעדים המקבילים. בעוד שבתי משפט בשתי המדינות עשויים לעיין מדי פעם בפסיקה ובספרות המשפטית של מדינות אחרות ולהפעיל משפט השוואתי כדי לקבוע עקרונות המקדמים צדק, הפסיקה הישראלית לא ראתה התקדמות משמעותית בעניינים אלה.

תיק דוגמה מבית המשפט לענייני משפחה

תיק זה נוגע לבקשת רשות ערעור על שני פסקי דין שניתנו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בסכסוך על רכוש בן זוג. הפסיקה הראשונה דחתה את בקשת המבקש לחלוקה מיידית של מגוריהם המשותפים, ואילו הפסיקה השנייה דחתה את בקשת המבקש לבת זוגם ליטול על עצמה מחצית מחובם למס הכנסה בסך מיליון ש”ח, תוך הבהרה כי הדבר יישקל בכללותו.

בית המשפט, שבחן את שתי הבקשות, ראה שהן מוקדמות מאחר שהוגשו טרם מינוי מומחה אקטוארי שיהיה אחראי על חישוב והערכת משאבי הצדדים. יש להמתין להמשך בירור והבנה מקיפה של נכסי הצדדים וזכויותיהם בטרם המשך ביצוע.

פסיקה זו קושרת אותנו שוב למאמרו של רוזן צבי, שהוזכר בפרק הקודם, ומדגים את יישום עקרון תום הלב גם במצבים בהם הערכת חוסר תום לב לא נדרשה במפורש לצורך קבלת החלטה. הגשת בקשות דחופות של בן הזוג אכן נדחתה, שכן תוכנן לא היה מוצדק באותה עת. לו היה בן הזוג ממתין עד לאחר חוות דעתו של האקטואר, היה מקובל להגיש בקשות דחופות כאלה המערערות על חלוקת המשאבים הכלכלית. עם זאת, בשל אופיו ההסתגלותי של עקרון תום הלב, ניכר כי השותף פעל בחוסר תום לב, אך ורק במטרה להחמיר את מצבו הנפשי של הצד השני ולשבש את ההליכים הרגילים בתיק חלוקת המשאבים.

סיכום

מערכת בתי המשפט לענייני משפחה ממלאת תפקיד קריטי בפתרון סכסוכים משפחתיים, כולל שימוש לרעה בהליך השיפוטי. יש להבטיח עמידה בתקנות ותום לב בכל הליך כדי להגן על זכויות הצדדים המעורבים ולמנוע ניצול לרעה של המערכת המשפטית.

למידע נוסף על תפקיד מערכת בתי המשפט בענייני משפחה וכיצד למנוע ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, צרו קשר.