אומרים שתאונות יכולות לקרות בכל עת וזו הסיבה שקיימות חברות ביטוח. פגיעה כלשהי יכולה לנבוע מתאונה, תאונת דרכים, תאונת עבודה, החלקה ונפילה על רכושו של מישהו אחר, תקלה רפואית, פציעה שנגרמה ממוצר פגום, או במקרה שלנו, תאונת תלמידים בבית ספר.
תאונות אלו כרוכות למעשה בפגיעות אישיות. וכל עוד הפגיעה עומדת בתנאים הקבועים בפוליסת הביטוח, ניתן להגיש תביעה בגין נזקי גוף או נזק אחר בהתאם להוראות החוקים הפנימיים במדינה ובהתאם לנהלים הסטטוטוריים בתביעות נזקי גוף.
לחברות הביטוח תפקיד חשוב במקרים של נזקי גוף, לרבות תאונות דרכים, רשלנות רפואית, אחריות בחצרים ותאונות החלקה ונפילה. בהתאם לסוג ורמת הביטוח, הנפגעים יכולים לקבל סכומי פיצויים משתנים על ההפסדים שלהם. עם זאת, קבלת הפיצוי המגיע לך עשויה להיות קשה מכיוון שחברות הביטוח נותנות לעתים קרובות עדיפות לצמצום התשלומים ולמקסם רווחים.
ללא קשר לנסיבות, תקלה או סוג הפציעה, תביעות תאונות אישיות מוגשות בדרך כלל לאותה חברת ביטוח שאחראית על פוליסת הביטוח של הנפגע וגובה תמלוגים ותשלומים עבור נטילת הסיכון של הנפגע.
הרתעה עוסקת במניעת נזק, והפצת נזק עוסקת בתוצאות. אם נוציא מהכלל את כל ההפסדים שנגרמו על ידי תלמיד, חונך, מנהל וכדומה שנפגעו עקב רשלנות, זה עלול להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים, תלוי בהיקף הפגיעה. נזק. המחוקקים קבעו בחוק האחריות בנזיקין כי האחריות צריכה להתבסס על אשמה, וכל מי שאחראי ואשר יש לו קשר סיבתי לפגיעתו של התלמיד חייב לשאת באחריות, אך בפועל, אין זה כך. הפיצוי מוטל על הסטודנט אך לא על חברת הביטוח המבטחת את הסטודנט.
השאלה היא, על אילו פציעות או תאונות תשלם חברת ביטוח המכסה סטודנטים? כל אחד משולם באמצעות פרמיית ביטוח, עמלת השתתפות שחברת הביטוח גובה תשלום חודשי או שנתי ומספקת פוליסה המכסה כל תאונה בה עלול התלמיד להיפגע. כל דמי ההשתתפות נגבים על ידי חברת הביטוח, ממנה מקבל הסטודנט פיצוי כשהוא נפגע.
המטרה הכלכלית היא בעצם פיזור הפסדים ולכן צריך למצוא גורם פיזור אפקטיבי והוא חברת הביטוח. אם בדיני החוזים הישראליים, רוב האנשים סבורים שהסעד העיקרי הוא אכיפת החוזה. בנזיקין, הסעד העיקרי/המטרה העיקרית היא פיצוי – הפיצוי צריך למעשה להחזיר את הנפגע למצב שבו הפגיעה לא התרחשה. הגורם הטוב והאחראי ביותר לפצות נפגעי תאונות נזיקין הוא חברות הביטוח.
תביעת חברת הביטוח על פי הפוליסה מתחילה כך: לאחר הודעה לחברת הביטוח על התאונה והפגיעות שנגרמו כתוצאה מכך לתלמיד, עורך הביטוח של חברת הביטוח אוסף תיעוד (כלומר, דו”ח תאונה של המזכירה, דו”ח רופא, תמונות וכו’). כמובן שחברת הביטוח תתקשר גם עם הסטודנט, והמבוטח יחקור גם תביעות כמו פגיעות פיזיות קודמות ומחלות עבר.
כמו כן, חברת הביטוח תבקש מהתובע לספק כל תיעוד רלוונטי לתביעה (כלומר חשבונות רפואיים, הוכחת אובדן, תיעוד חופשת לידה וכו’). לאחר מכן, יקבע המסדר את גובה הפיצוי, כאשר המטרה העיקרית היא להחזיר את מצבו של התלמיד למקום בו היה לפני התאונה.
תחום דיני הנזיקין הוא רחב וכרוך בסוגיות כמו פיצויים בגין נזקים, הנסיבות השונות בהן נוצר נזק ומי אחראי להתרחשות הנזק. הקצאת סיכון בין מעוולים שונים, ובמקרים מסוימים בין מעוולים לנפגעים, היא חלק בלתי נפרד מדיני הנזיקין. המשמעות היא שהאחראי לנזק צריך לשאת בנטל הכספי של נזקו של הנפגע.
תקנות דיני הנזיקין הן חוק הליבה המסדיר את דיני הנזיקין בישראל. הוא מלווה גם בחקיקה נוספת המסדירה תחומים ספציפיים בדיני הנזיקין (למשל: חוק חינוך חובה), הקובעת כי על המדינה לספק חינוך לכל ילד בישראל. פקודת הנזיקין קובעת סוגים שונים של עוולות אזרחיות. הפרות אלו אסורות ובכפוף לחבות לנזקים.
על פי תקנות האחריות בנזיקין, העוולות האזרחיות מתחלקות לשני סוגים: עוולות ספציפיות ועוולות מסגרת. על מנת שהתנהגות של אדם או ישות תיחשב כעוול אזרחי, וכדי שאותו אדם או ישות יועמדו לדין עקב כך, על ההתנהגות לעמוד בקריטריונים של עוולה אזרחית. לדוגמה, עוולות ספציפיות לפי פקודת האחריות בנזיקין כוללות הסגת גבול לרכוש, המוגדרת ככניסה בלתי חוקית לרכוש.
עם זאת, התקנות מבהירות כי איש אינו יכול לתבוע פיצויים בגין הסגת גבול כזו אם לא נגרם נזק. דהיינו, תנאי אותו סעיף מחייבים ראיות לנזק שנגרם לתובע. זה מנוגד לטעויות נזיקיות, המהוות טעויות בכך שטעויות כאלה אינן קובעות שהתנהגות מסוימת צריכה ליצור חובת פיצוי אלא קובעות עקרונות שיש להעריך על פי נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה והאם יש לקחת אחריות.
על פי תקנות הנזיקין, שתי עוולות המסגרת הקיימות כיום במשפט הישראלי הן רשלנות והפרת חובה חקוקה. הם יכולים לשמש גם תלמידי בית ספר לתביעת פיצויים עבור פציעות מסוימות.
רשלנות היא עוולת מסגרת הנפוצה בתיקי נזיקין בישראל ומוגדרת בתקנות דיני הנזיקין. על פי הגדרה זו, יש להעריך האם אדם או גוף פעלו ברשלנות כלפי תלמיד או ילד, או הטילו עליו חובות אחרות, והאם הזנחה כזו גרמה לילד נזק.
לפי סעיף 35 לפקודה, תביעה צריכה לעבור ארבעה מבחנים מצטברים כדי לקבוע האם התובע התרשל והאם חלה חובת זהירות כלפי התובעת מושג חובת הזהירות כולל חובת זהירות מושגית וחובת זהירות ספציפית של טיפול. אחריות.
חובת הזהירות המושגית היא חובת זהירות כללית בין המזיק לנפגע. חובת הזהירות הספציפית נבחנת לפי יתרונותיו של כל מצב ספציפי ומתגברת בכל הנוגע לסביבה הציבורית של בתי ספר, עובדי מדינה כמו מורים ומחנכים, ומועצות מקומיות כגופים ציבוריים. מדובר בשאלה האם חבה הנתבעת חובת זהירות כלפי התובעת בנסיבות האירוע.
בתי המשפט מעריכים חובת זהירות זו על סמך השאלה האם “אדם סביר” באותן נסיבות היה מצפה שמעשהו או מחדלו (כלומר מחדלו) יגרמו נזק לתובע. כך, למשל, לא כל מקרה של פגיעה שנגרם על ידי תלמיד מסוים במהלך פעילות רגילה בקמפוס יוביל למסקנה שבית הספר או המחנך המפקח אשמים ברשלנות. השאלה שעל בית המשפט לשקול היא האם בנסיבות המסוימות, אדם סביר יעשה זאת באותן נסיבות.
על מנת לבחון האם חלה הפרה של חובת הזהירות, שלב זה בוחן האם הנאשם הינו רשות ציבורית או אחראי לזירת האירוע והאם חלה עליו חריגה מסטנדרט הזהירות. והוא מחויב לנקוט באמצעי זהירות סבירים למניעת נזק. כמו כן, נבחן קשר סיבתי, כלומר האם נגרם לתלמיד נזק כתוצאה מהפרת החובה – נזק שיכול להיות כספי או לא ממוני (פגיעות גוף, כאב וסבל, עוגמת נפש וכו’). האם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק?
ברוב המקרים זו שאלה לא פשוטה. תביעה המוגשת בשם ילד צריכה להוכיח קשר סיבתי עובדתי ומשפטי לבית המשפט. קשר סיבתי עובדתי מתייחס לקשר העובדתי בין המעשה הרשלני לבין התוצאה. קשר סיבתי משפטי כרוך בהערכת ציפיות נורמטיביות. לאחר ביסוס הקשר הסיבתי, השלב הבא הוא להוכיח את הנזק שנגרם לילד.
לכל תלמיד בבית ספר או גן יש ביטוח תאונות אישיות, המזכה את האחראי על התלמיד, ההורה או האפוטרופוס, בפיצוי כספי במקרה שהילד נפגע. אם תובענה בגין פגיעה ניתנת לתביעה לפי חוק האחריות בנזיקין, עשוי להיות פיצוי כפול, דהיינו פיצוי מחברת הביטוח שביטחה את התלמיד מפני חפות או אחריות, ושיפוי מהתלמיד בהיעדר אשם או חבות. חברת ביטוח המבטחת את האחראים לתאונה.
ביטוח תאונות אישיות לתלמיד הוא ביטוח תקף ואפקטיבי בכל עת של השנה, בכל מקום בו נמצא הילד, בין אם פעילותו של הילד בבית הספר או קשורה אליו, או מחוץ לבית הספר. על פי תנאי הביטוח האישי המוצע לתלמידי בית הספר, הביטוח אינו מכסה ילדים העובדים במקום עבודה ונפגעים במקום העבודה, ילדים שנפגעו בתאונת דרכים או ילדים שנפגעו כתוצאה מפעולות איבה. , שאינן מכוסות בביטוח תאונות אישיות בגין פגיעות בתחום, הילד עשוי לקבל פיצויים מסוכנות הביטוח הממלכתית או מחברת הביטוח המבטחת את הרכב בתאונת דרכים.
בפועל, מאחר ומדובר בביטוח תאונות אישיות, אין צורך להוכיח שבית הספר בו למד התלמיד הפר חובה כלשהי או התרשל, ובכל מקרה, התאונה לא חייבת להתרחש במסגרת בית הספר על מנת לקבל פיצוי בגין הפגיעה. הדבר היחיד שעל התובע להוכיח הוא שהתלמיד נפגע בתאונה ולספק ראיות לפגיעה, כגון חוות דעת רפואיות, תמונות וכו’.
למידע נוסף על תחום דיני הנזיקין, ניתן לקרוא על מאמרים אקדמיים במשפטים או לבקר בעמוד שאלות ותשובות באתר שלנו.
ההליך אינו מצריך הוכחת רשלנות מצד התביעה, ולכן הפיצויים יועברו לתלמיד או לתובע מטעמו תוך 30 יום ממועד ההחלטה בדבר נכותו של הילד וקביעת שיעורה. עם זאת, ללא קשר לשאלה אם בית הספר או האדם האחראי התרשלו, אם מתרחשת פציעה במהלך פעילות בבית הספר או הקשורה אליו, על התלמיד או האחראי להגיש דו”ח אירוע המכיל את כל הפרטים על הפציעה, אשר יש להשלים על ידי מזכירת בית הספר.
העובדה שתלמיד מקבל פיצוי כסטודנט לפי פוליסת תאונות אישיות שלו אינה שוללת אפשרות של תביעת נזיקין במקביל נגד האדם או הגוף שגרם לנזק ברשלנות. לדוגמה, אם התביעה תוכיח שבית הספר התרשל, ייתכן שהוא יוכל לתבוע אותו לפי חוק הנזיקין ולקבל פיצויים נוספים. על בתי ספר וועדות אזוריות האחראיות על החינוך חלה חובת זהירות כלפי התלמידים והן מחויבות לתחזק באופן שוטף כל פינה בבית הספר ובשטחיו. התלמידים יקבלו פיצוי אם לא יפעלו כנדרש.
כאמור לעיל, ניתן לפצות סטודנט פעמיים, פעם אחת מפוליסת הביטוח שלו ופעם אחת מתביעת רשלנות או רשלנות של הנפגע. במילים אחרות, אם בית ספר מפר את חובת הזהירות שלו וגורם נזק לתלמיד, בית הספר מחויב בתשלום פיצויים. אם תוגש תביעה נוספת על פי דיני נזיקין, גובה הפיצוי יתחשב בגורמים כגון נזקו הפיזי והגופני של התלמיד, כאב וסבל ומצבו הנפשי, אובדן סיכוי להיות מוגן וכו’. השתכרותו העתידית יפוצה גם בימים שבהם הוריו או האחראי עליו ייאלצו להיעדר מהעבודה.