ביטוח תלמיד בית ספר: מסגרת רגולטורית

בשנת הלימודים 1985 החל משרד החינוך והתרבות לבטח “ביטוח תאונות אישיות” לתלמידי בית הספר, אולם בהמשך נשאו דמי הביטוח על הורי התלמידים. חוק חינוך חובה שונה והרשויות המקומיות החלו לחקור תלמידים באותו תחום עליו הייתה אחראית.

בתיקון משנת 1994 הוסיף המחוקק את סעיף 6 (ד1), הקובע כי כל תלמיד הזכאי לחינוך חינם על ידי המדינה זכאי גם לביטוח תאונות אישיות, שיכוסה על ידי הרשויות המקומיות. כמובן שגם הוראות החוק קובעות כי עלות הביטוח לכל תלמיד תיקבע על ידי שר החינוך.

בשנת 2016 העביר הפרלמנט תיקון לחוק ביטוח תאונות אישיות של תלמידים, אשר תיקן את חוק חינוך חובה ואת התקנות העירוניות. סעיפים 2 ו-6(א) לחוק חינוך חובה מחייבים בדרך כלל את המדינה לממן את חינוך כל התלמידים בין הגילאים 3 עד 17, למעט תלמידים ותלמידים שסיימו את כיתה י”ב.

לפי דברי ההסבר לטיוטת התיקון, לא היה הסדר ביטוח אחיד לכלל התלמידים עד שנת 2016, למעט תקרת שקבע שר החינוך ואושרה בוועדה הפרלמנטרית לחינוך, תרבות וספורט. לכן, רשויות החינוך המקומיות יכולות לנהל משא ומתן ולחתום על חוזים עם חברות ביטוח להגשת בקשה לביטוח נזקי גוף לסטודנטים. בדברי ההסבר, לגבי המצב לפני העברת התיקון, נכתב כי בשל הבדלים בין האזורים, דמי הביטוח לא היו אחידים, וקיימים פערים גדולים בין רשויות החינוך המקומיות.

כדי לגשר על פער זה, החוק הנ”ל מחייב את רשויות החינוך המקומיות לרכוש ביטוח תאונות אישיות ממתמודדים זוכים רק בהתאם לסעיף 198ב, שנוסף בתיקון פקודת העירייה. על פי החוק, מכרזים יכולים להתבצע רק על ידי “חברות משותפות” שבהן הרשויות המקומיות הן בעלות המניות העיקריות.

במקרה של בתי ספר פרטיים החוק מגדיר אותם כמוסדות חינוך שאינם בתי ספר יסודיים רשמיים, בבתי ספר כאלה ההורים הם אלה שמשלמים את פרמיית התלמיד וכל הורה מחויב בתשלום הפרמיה וזה תנאי לקבלת הפרמיה. המסגרת החינוכית שבתוכה הילד נכנס לבית הספר.

רוב הפציעות בבית הספר הן קלות, ורוב ההורים מניחים שילדם מגושם או פשוט פצוע בגלל שהוא לא שם לב להנחיות מבית הספר ומהמחנכים. עם זאת, אם תלמיד סובל מפציעה קלה בבית הספר עקב רשלנות בית הספר, ובית הספר אשם, הורה רשאי להגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף בשם הילד.

בתובענה נוספת שהוגשה על פי חוק האחריות בנזיקין, כאמור לעיל, על התובעת להוכיח כי התאונה נגרמה בשל רשלנות בית הספר או הפרת חובת הזהירות כלפי הילד. משמעות הדבר היא להוכיח, במאזן ההסתברויות, כי הפרו את חובתם וגרמו לפציעתו של הילד.

ביטוח תאונות תלמידים מעניק כיסוי לילדים ובני נוער בגילאי 3 עד 18 שנים. הכיסוי תקף בכל שעות היום ובכל ימות השבוע, לא רק בזמן הלימודים. כלומר, גם אם התלמיד נפצע בפארק סמוך, במשחק כדורגל לאחר שעות הלימודים או במהלך משחק עם ילדים בשכונה או ליד הבית.

מה נחשב פגיעה בקמפוס

חובות צוות בית הספר והמורים

על צוות בית הספר ועל המורים מוטלת החובה לנקוט בכל הצעדים הסבירים כדי להגן על ילדים מפני תאונות שעלולות לגרום לפציעה, נזק חמור או אבדן חיים. הסיבות השכיחות ביותר לתאונות שעלולות להוביל לתביעות פציעה בבית הספר הן:

החלקות, מעידות ו/או נפילות

החלקות, מעידות ונפילות הן התאונות השכיחות ביותר בבתי ספר ויכולות להיגרם על ידי רצפות רטובות או חלקלקות, פגמי רצפות, כבלים נגררים וחסימות אחרות שנותרו במסדרונות. החלקה או מעידה עלולה לגרום לפציעות קלות עד חמורות יותר, כגון עצמות שבורות, פציעות גב ופציעות מוח טראומטיות.

על בתי הספר לנקוט באמצעים מתאימים כדי למנוע פגיעה בילדים. די בשמירה על סיכונים והקפדה על תליית שלטים מתאימים על “רצפה רטובה” כדי למלא את חובת הזהירות למבוגרים ולתלמידים בגיל סביר, אך ייתכן שלא יהיה די בכך כדי להרחיק ילדים צעירים.

תאונות במקומות ובגני שעשועים

תאונות בגן המשחקים בגן או במגרש בית הספר הן אחת הגורמים השכיחים לפציעות של תלמידים. כמובן, הרוב המכריע של אלה הם תאונות אמיתיות ואף אחד לא אשם במיוחד. כמו ילדים שנתקלים זה בזה בזמן ריצה או נפגעים מכדורגל תועה.

אלא אם הייתה סכנה כלשהי בחצר, או שהחצר לא הייתה מפוקחת כראוי בזמן התאונה, לבית הספר צפויה להיות הגנה תקפה לכל תביעה נוספת. עם זאת, ניתן ורצוי להימנע מתאונות מסוימות במגרש המשחקים על ידי נקיטת הצעדים הדרושים כדי להגן על ילדים מפני פגיעה סביר. זה עשוי לכלול מתקני שעשועים שאינם מתאימים לגילו של הילד, ציוד שאינו מתוחזק כראוי או ציוד שאין בו אמצעי בטיחות נדרשים כגון מחצלות בטיחות למניעת נפילות.

ספורט

קיים סיכון מסוים לפציעה בכל כיתת חינוך גופני, ובתי ספר צריכים לנקוט באמצעי זהירות נאותים כדי להבטיח שציוד הספורט לא ייפגע, שמגרשי המשחקים בטוחים וללא סיכונים, ושילדים מפוקחים כראוי במהלך פעילות גופנית, בין אם רגילה. שיעורי חינוך גופני על, או בפעילויות הספורט של בתי, ספרים כמו משחקי כדורגל ומשחקים אחרים.

בריונות ותוקפנות

למרבה הצער, בריונות ומריבות בין תלמידים היא תופעה שכיחה כיום בבתי הספר, העלולה לגרום לנזק חמור לכל תלמיד שסובל ממנה, בין אם פיזית או נפשית. בית הספר אינו יכול לקחת אחריות מלאה על כל עימות המתרחש באתר. עם זאת, אם לא יספקו פיקוח הולם בזמן האירוע, הם עלולים להיחשב כרשלים, כפי שנראה בסעיפים הבאים, אך בתי המשפט יקבעו אחריות בנסיבות כאלה.

חלק מהבעיה היה גם ההתעללות המילולית והרגשית שעלולה הייתה לגרום לתלמי נזק רגשי ופסיכולוגי ארוך טווח. האם הבריון היה עוד ילד או איש צוות של בית הספר.

הרעלת מזון

חלק מבתי ספר פרטיים או פנימיות מספקים שירותי ארוחות לתלמידים דרך בית הספר עצמו או דרך חברה חיצונית. קפיטריות בית הספר חייבות להכין ולאחסן מזון כראוי, אחרת ילדים עלולים לחלות. תסמינים של הרעלת מזון כוללים הקאות, שלשולים, חום, בחילות והתכווצויות בטן. במקרים חמורים עלול להידרש אשפוז ולגרום לסיבוכים בריאותיים ארוכי טווח ולטראומה רגשית. בתי ספר יכולים גם לשאת באחריות אם ספק חיצוני מגיש מזון מזוהם שגורם לילד לחלות.

תאונות מחוץ לקמפוס

במהלך שנת הלימודים, סביר להניח שתלמידים ייעדרו בשעות הלימודים. זה יכול להיות ביקור בפיקוח בפארק מקומי, מתקן חינוכי או בריכת שחייה. תאונות יכולות להתרחש גם בזמן לימודים בבית ספר במקומות אחרים בארץ או אפילו בחו”ל.

במהלך תקופה זו ממשיך בית הספר למלא את חובת הזהירות שלו להגן על הילדים שבשליטתו ולהגן עליהם מפני פגיעה צפויה. לכן, אם תלמיד נפגע בזמן שהוא תחת השגחתו מחוץ לבית הספר, עדיין ניתן להגיש תביעת נזקי גוף נגד בית הספר האחראי.