הזכות לדיור הולם בישראל – היבטים משפטיים וחוקתיים
כבוד האדם נהנה ממעמד של זכות על-חוקתית במשפט הישראלי. זאת בהתאם לנורמות המשפטיות והחוקתיות הקבועות בסעיפים 2 ו-4 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בית המשפט פירש את סעיף 4 ואח’ כמשמעותו כי על המדינה מוטלת החובה לקיים “רשת הגנה” למעוטי המזל בחברה כדי שמצבם החומרי לא יביא למחסור בהישרדות. אם כן, הזכות המינימלית לחיים בכבוד היא אחת מהזכויות המשתנות של הזכות החוקתית לכבוד, הכרוכה בהגנה על יכולתו של אדם לחיות בכבוד מנקודת מבט חומרית.
היבטים מרכזיים של הזכות לדיור
לזכות זו שני היבטים מרכזיים: ראשית, היא קונקרטית, המשקפת את חובתה של המדינה לספק תנאי חיים מינימליים ליחידים בשטחה בכל רגע נתון, שנית, זוהי חובתה של המדינה לספק לאזרחים תנאי חיים מינימליים; השני הוא תהליך, המתייחס למחויבותה של המדינה להבטיח שלכל אחד תהיה הזדמנות לשפר את תנאי החיים שלו כדי שלא ייקלעו לדילמה ללא מוצא.
פסיקות משפטיות בנושא הזכות לדיור
בפרשת חברת משכון נדונה מהות היקף הפרישה והזכות לחיות בכבוד לדעת הנשיא ברק, מוביל דעת הרוב דאז, זכות זו, ככל שהתייחסה לא תנאי החיים של האדם, ניתן לסכם כהבטחת האמצעים החומריים המינימליים להגנה מפני מחסור ומצוקה קיומית, ותו לא. . במילים אחרות, הזכות להתקיים בכבוד היא זכות חוקתית עם היבטים “חיוביים” מוגבלים. עם זאת, בשים לב לדעת המיעוט של לוי י’, זכות זו כוללת את הזכות לתנאי מחיה נאותים ומכאן נובע כי על רשויות המדינה מוטלת החובה לאפשר לאדם לתפקד באופן סביר בחברה בה הוא חי. עיון בפסיקה לאחר פרשת אגודת המשכון מציע לגבש כללים שיפוטיים מעשיים ליישום הזכות המינימלית לקיום בכבוד בחיים האמיתיים.
ההיבטים הפרוצדורליים של הזכות לדיור
בהקשר זה, פרשת חסן היווה נקודת מפנה חשובה, משום שלראשונה הביא בית המשפט את ההיבטים הפרוצדורליים של הזכות המינימלית לקיום בגדר הכבוד. ציין כי מטרת קצבאות הבטחת הכנסה היא לקיים את הפרט בתקופת המעבר שבה הוא מוצא עצמו בחוסר משאבים, ולא למנוע אפשרות של חזרתו והשתלבותו בשוק העבודה. במילים אחרות, הפרשנות של בית המשפט למקרה הייתה שהמדינה רוצה לעודד את תושביה לא להנציח את העוני והתלות בתמיכת הציבור. כלומר, כאשר מדובר במתן מענה לצרכים מיידיים, פרשת חברת המשכון היא הבסיס העיקרי, וכאשר מדובר בבריחה ממעגל העוני, פרשת חסן היא הצו העיקרי. פסיקות אלו מהוות אבן דרך בהמשך ההכרה של בית המשפט בזכות לקיום מינימלי בכבוד בתחומים אחרים.
הזכות לחשמל וזכויות נוספות
הזכות לחשמל נחשבת אפוא כמקושרת בבירור לזכות לקיום מינימלי בכבוד. בחלק מהמקרים, אספקת חשמל סדירה היא חלק מהיבט יסודי בצרכיו הבסיסיים והיומיומיים של האדם ועל כן היא ראויה להגנה תחת כנף הזכות לכבוד האדם. בית המשפט קבע כי מימוש זכות מינימלית לקיום בכבוד מחייב התאמה לנסיבותיו האישיות הרלוונטיות של הפרט. בית המשפט קבע כי צרכי החיים הבסיסיים של כל אחד שונים ואין להסתפק בסטנדרט אחיד מבחינת מזונות. במילים אחרות, יישום הסטנדרטים דורש מאמץ להסתגל לנסיבות האישיות של הפרט. התעלמות מהמצב הנ”ל אינה עולה בקנה אחד עם הזכות החוקתית להכיר בזכותו של הפרט לחיים.
הרחבת הזכויות והשפעותיה
ייתכן שאפילו הגיע הזמן להרחיב את הזכויות, מה שידרוש פיקוח שיפוטי מורחב על תוכנם של הסדרים שנקבעו על ידי מוסדות פוליטיים. ניתן לטעון כי פעולתו של בית המשפט להטיל על מדינת ישראל חובה חוקתית להבטחת הביטחון הסוציאלי של אזרחיה כבר מעוגנת במסורת המשפט העברי. למעשה, אפילו בימי התורה הוצע הרעיון של תיקון אחריות חברתית בחוקים נוקשים ובלתי משתנים כדי לדאוג לרווחתם של בעלי האמצעים הכלכליים פחות.
היקף הזכויות לדיור הולם
הזכות לדיור הולם כוללת את ההגנה על יכולת הפרט לחיות בכבוד במקום מגוריו, תוך התייחסות לנסיבותיו האישיות. לדוגמה, זכויות הנוגעות לתביעות נגזרות והשבתן יכולות להוות חלק מההבטחה לדיור הולם. עוד נקבע כי על המדינה מוטלת החובה לאפשר לאדם לתפקד באופן סביר בחברה בה הוא חי.
הזכות לדיור והקשרים רחבים
מימוש או מימוש הזכות לדיור טומן בחובו למעשה חובה על המדינה לפעול ליצירת שוק דיור הוגן, נגיש ומגוון תוך מתן סיוע לקבוצות חלשות. מדיניות דיור מתאימה צריכה לכלול הגדלת היצע הדיור בר השגה, בניית דיור ציבורי ובר השגה, עידוד יזמים לבנות דירות במחירים נוחים ופישוט הליכי התכנון והבנייה. ניתן להמליץ גם על חוקים ותקנות המגינים על זכויות הדיירים, כגון הגבלת סכומי שכר דירה, מניעת פינוי שרירותי וקידום שכירות הוגנת.
זכויות נוספות בתחום הדיור
הזכות לדיור הולם כוללת גם הגנה מפני פינויים שרירותיים. ניתן להרחיק אדם ממקום מגוריו רק לאחר התחשבות בנסיבות ובצרכים האישיים ובעקבות הליכים משפטיים מתאימים. לדוגמה, במקרים של הסרת הערות אזהרה, יש להתחשב בזכויות הדיירים ובמעמדם המשפטי.
סיכום
במדינת ישראל אין חוקה כתובה או חוק יסוד המגן ספציפית על זכויות סוציאליות. הזכות לדיור מוגנת אפוא רק חלקית, מוגנת בעיקר על ידי חוק יסוד אחד: כבוד האדם וחירותו. בית המשפט העליון הכיר בחשיבותו של קורת גג ראויה וציין כי היעדר קורת גג פוגע בכבוד האדם. עוד נקבע כי זכותו של כל אדם לבחור את מקום מגוריו וכי פינוי בכוח של אדם מביתו פוגע בזכות זו.
