המתח בין זכויות אדם לחוקי הסכסוך המזוין

המתח בין זכויות אדם לחוקי הסכסוך המזוין הוא היבט מכריע שיש לקחת בחשבון בעת ​​ניתוח חוקי המטרות. המשפט ההומניטארי הבינלאומי מסדיר את התקנות החלות במהלך סכסוכים מזוינים, בין אם הם בינלאומיים או לא-בינלאומיים באופיים. תחום המשפט הבינלאומי הנוגע לסכסוכים מזוינים מחולק באופן מסורתי לשתי קטגוריות: Jus Ad Bellum, המתמקד בהצדקת השימוש בכוח, במיוחד הגנה עצמית כפי שמתואר בסעיף 51 של אמנת האו”ם, ו-Jus In Bello, המתייחס ל- שימוש בכוח לאחר שהחל סכסוך צבאי.

הגנה על האוכלוסייה האזרחית

בתקופות של מלחמה, כאשר נורמות משפטיות ומוסריות נפגעות לעתים קרובות, הופך חיוני עוד יותר לשמור על האוכלוסייה האזרחית, הלוחמים הפצועים ושבויי המלחמה. המשפט ההומניטארי הבינלאומי שואף להשיג שתי מטרות עיקריות: ראשית, להבדיל בין לוחמים לאלו המוגנים, ושנית, להטיל מגבלות והגבלות על נשק ושיטות לחימה על מנת למזער סבל מיותר לעוסקים בלחימה.

פעולות מניעה לאחר ה-11 בספטמבר

בעקבות האירועים הטרגיים של ה-11 בספטמבר, גברה ההכרה בצורך בגישה יזומה להגנה עצמית. גישה זו מכירה בכך שבנסיבות ספציפיות, ייתכן שיהיה צורך בפעולות מניעה. היכולות המתגברות של ארגוני הטרור, בהקלה על ידי הגלובליזציה, הפכו את כוחות הביטחון לאתגר לזהות ולנטרל איומים אלה. כתוצאה מכך, מדינות ברחבי העולם, במיוחד ישראל וארה”ב, הבינו שאסטרטגיית סיכול אפקטיבית בטרור חייבת לכלול אמצעי מניעה חזקים. עם זאת, גישה מרחיבה זו מולידה התנגשות מהותית בין עקרונות בחירת היעד לבין המשפט ההומניטרי הבינלאומי, ומעלה דילמות משפטיות ואתיות מורכבות. אמנם אי אפשר לחקור את הנושא המורכב הזה במלואו, אך עבודה זו שואפת להציג מסגרת משפטית המאזנת בין דרישות צבאיות במאבק בטרור לבין שמירה על זכויות אדם.

שימור השלום והביטחון

שימור השלום והביטחון הוא המטרה העיקרית של האומות המאוחדות, כמפורט בסעיף 1(1) של מסמך היסוד שלה. האוסר על שימוש בכוח, סעיף 2(4) של מגילת האו”ם משמש כעקרון יסוד של המשפט הבינלאומי בעתות עימות. לסעיף זה, המוכר באופן נרחב כנורמה מקובלת, יש משקל משמעותי בחברה העכשווית. תקנת אמנת האו”ם על השימוש בכוח קובעת קווים מנחים קפדניים ליחסים בינלאומיים, עם שני חריגים בולטים: הגנה עצמית ופעולות שאושרו במועצת הביטחון בתגובה לאיומים על השלום והביטחון העולמי. חשוב להבדיל בין דיני המלחמה לבין היבטים אחרים של המשפט הבינלאומי המסדירים את השימוש המותר בכוח. גם אם השימוש בכוח אסור על פי המשפט הבינלאומי, דיני המלחמה עדיין חלים במצבים רלוונטיים.

הבדלים בין דיני המלחמה לחוקי זכויות האדם

חיוני להבדיל בין דיני המלחמה לחוקי זכויות האדם. חוקי זכויות האדם חלים על כל הפרטים בזמן שלום, בעוד שחוקי המלחמה חלים רק על קבוצות ספציפיות בתקופות של סכסוך מזוין. למערכות משפטיות אלו כללים ברורים ליישום ואכיפה. אמנות זכויות אדם רבות מאפשרות למדינות להשהות את יישומן בזמן חירום לאומי או בזמני מלחמה. דיני הכיבוש, המסדירים את חובות המדינה הכובשת ואת זכויות התושבים בשטח הכבוש, נפרדים מדיני המלחמה. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם מתרחשות פעולות איבה בשטח הכבוש, מה שמעורר שאלות האם חוקי הכיבוש או דיני המלחמה יגבר, או אם שניהם יחולו בו זמנית.

עקרון המידתיות

אמנם כללי המידתיות אינם חלים במלחמה כוללת, המאפשרים לצדדים להשתמש בכוח בלתי מוגבל כדי להכניע את האויב, אך חיוני למדינה להתמקד בהשגת מטרות שיכולות להגביר באמת את יתרונה הצבאי. נקודת המבט של הילי מרחיבה את החוקים המסדירים יעדים אלה. ראשית, מטרה צבאית נחשבת מותרת אם היא תורמת באופן פעיל לפעולות צבאיות ותפיסתה, נטרולו או השמדה חלקית או מלאה שלה מספקת יתרון צבאי מובהק. זה כולל מטרות כמו נשק, ביצורים, כמו גם שדות תעופה, נמלים וגשרים שתורמים למאמץ המלחמתי. עם זאת, כאשר מכוונים למטרות צבאיות, הכרחי למזער את הפגיעה באזרחים ובאובייקטים אזרחיים. שנית, אזרחים אינם נחשבים למטרות לגיטימיות במהלך הלחימה, אך אם הם משתתפים ישירות במלחמה, הם מקבלים מעמד של מטרות לגיטימיות. באבולוציה של הלוחמה, המעבר מסכסוכים בין צבאות מדינה מסורתיים לסכסוכים הכוללים ארגונים לא-מדינתיים מחייב בחינה ופיתוח יסודי של התקנות הנוגעות לסיווג של אנשים המעורבים באופן פעיל בלחימה. בנוסף, יש לקבוע באשר לנסיבות המצדיקות התייחסות למטרה מסוימת כלגיטימית. בית המשפט העליון, כאשר עמד בפני סוגיית צעדי הנגד הממוקדים, בחר להימנע ממתן הגדרה ברורה של מי מתאים כאזרח המעורב ישירות בלחימה. לבסוף, קיימות מטרות ספציפיות שאסורות בתכלית: העיקרון שלעולם אין לפגוע באזרחים בכוונה עומד ככלל יסוד בחוקי הלחימה.

המאבק בארגוני טרור

עם זאת, עיסוק בסכסוך נגד ארגון טרור מציג מאפיינים ייחודיים. כל מעשה טרור נחשב לפעולה פלילית בכל מערכת משפטית, ומבחינה היסטורית, המאמץ העולמי למאבק בטרור מתמקד במשפט הפלילי הבינלאומי. הגישה כללה ניסוח מאמרים שיחייבו את כל המדינות להעמיד לדין או להסגיר אנשים האחראים לביצוע פעולות טרור בעלות אוריינטציה בינלאומית. בנוסף לחוק הפלילי, פעולות טרור עולמיות העומדות בקריטריונים לסכסוך מזוין (עימות משמעותי בין קבוצות מאורגנות) עלולות לעורר יישום חוקים המסדירים לוחמה. קביעה אם החוקים החלים הם אלה של סכסוך מזוין בינלאומי או סכסוך מזוין לא בינלאומי תלויה במעמד הטריטוריה שבה מתרחש הסכסוך.

הבדלים בין לוחמים לאזרחים חפים מפשע

כאשר מתעמתים עם ארגונים שאינם עומדים בדרישות בעת מלחמה, מדינה שומרת חוק מתמודדת עם דילמות רבות בנוגע לאופן יעיל להילחם בישויות כאלה. דילמות אלו מקיפות שאלות מכריעות, כולל האתגר להבדיל בין לוחמים לאזרחים חפים מפשע כאשר ארגוני טרור מנצלים את האחרונים כמגן אנושי. בנוסף, עקרון המידתיות הופך מסובך לשמירה בנסיבות כאלה. בית המשפט העליון, במקרה של צעדי נגד ממוקדים, בחן לעומק את הבירורים הללו ונתן פסק דין. בית המשפט הכיר בכך שהרתעה היא טקטיקה מוצדקת בסכסוכים מזוינים; עם זאת, יש להשתמש בו כמוצא אחרון בשל הקושי להבחין בין לוחמים ללא-לוחמים. כמו כן, הדגיש בית המשפט את ההכרח בביצוע חקירות רטרוספקטיביות עצמאיות לכל אירוע, תוך הצבת דרישה זו כתנאי שיש לעמוד בו.

התפתחות דיני זכויות האדם

בתחום המשפט הבינלאומי, מדינות היו באופן מסורתי המוקד העיקרי. עם זאת, ככל שגדל הקשר בין מדינות ושחקנים לא-מדינתיים, נוצרה הכרה בצורך להרחיב זכויות וחובות בינלאומיות לשחקנים נוספים אלה. אבן דרך משמעותית בהתפתחות דיני זכויות האדם הייתה אימוצה של ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם בשנת 1948. למרות שהיא לא הייתה מחייבת מבחינה משפטית, הצהרה זו אומצה על ידי אומות רבות, כולל בתי משפט, והשפיעה על יצירת חקיקת זכויות האדם במדינות שונות. כתוצאה מכך, כל המדינות החברות באומות המאוחדות אשררו לפחות אחת מתשע אמנות זכויות האדם המרכזיות. אחת ההשלכות החשובות לכך היא שהגבול בין מלחמה לשלום היטשטש, כאשר חוקי זכויות האדם החלים כעת בתקופות של עימות לצד חוקים הומניטריים. יש הטוענים שזכויות אדם צריכות לחול בכל עת, גם בזמן מלחמה, בעוד המידה שבה ניתן להפר זכויות אלו נקבעת על פי חוקים הומניטריים שנקבעו המסדירים סכסוכים מזוינים. למעשה, החוקים המסדירים סכסוך מזוין מתרחבים בתקופות של מלחמה.

למידע נוסף על חוקי הסכסוך המזוין או המשפט הבינלאומי בישראל.

על מנת להבין טוב יותר את הסוגיות המשפטיות הנוגעות למשפט הבינלאומי והסכסוך המזוין, ניתן לקרוא גם על שאלות משפטיות בנושא וכן על הנחיות לכתיבת סמינרים במשפטים.

לקבלת מידע נוסף על אופן פעולתו של מערכת המשפט הבינלאומית ניתן לקרוא גם את המאמרים בבלוג שלנו וכן לבדוק את המאמרים האקדמיים בנושא.