הרחבת הלכות אל-סוחה והשפעתן על הפסיקה המשפטית
פסיקה והלכות אל-סוחה
לאחר פרסום הלכות אלסוחה חסרה בתי המשפט אחידות בתחולתם. בפסק דין מאוחר יותר בעניין א-סוהא, נקבע כי היו ארבעה מבחנים מצטברים המראים כי מגאר הוא קריטריון תקף, אך לעיתים ניתן להטיל אחריות גם אם אחד מהתנאים לא התקיים, או התקיים לפי אחד מהם. מַצָב. דרך גבול.
דוגמה לכך שבית משפט הסכים ליישם את הלכת אל-סוחה בצורה גמישה היא המקרה של לבנה לוי, שם הכיר בית המשפט בנזק המשני של האב שנגרם עקב מות העובר ברחם אשתו ופסק לו פיצויים.
במקרה זה, לבנה לוי נכנסה להריון באמצעות הפריה חוץ גופית לאחר טיפולי פוריות ממושכים. במהלך הריונה עברה לוי בדיקות שגרתיות בבית החולים שערי צדק ו-40 שבועות לאחר הלידה התגלה כי העובר נפטר. בית המשפט המחוזי מצא כי בית החולים התרשל באבחון מצוקה עוברית אך דחה את תביעת ההורים לפיצויים. כעת בערעור, בית המשפט בוחן האם בית החולים התרשל באבחון מצוקה עוברית? האם הורים זכאים לפיצוי על “שנים אבודות”? מהו הדין כיום לגבי פיצוי בגין הפסדים לא ממוניים לנפגעים משניים בתביעות רשלנות רפואית?
בית המשפט העליון ציין כי בית המשפט העליון קבע כי בית החולים התרשל באבחון מצוקה עוברית וכי ההורים זכאים לפיצוי ובענייננו הרחיב את הלכת אל-סוחה ובתנאי שניתן לפסוק פיצוי בגין “קטין”. פגיעה נפשית. נזק לעובר במהלך הפלה.
הרחבות ותוספות לכללים
ראוי לציין כי פסיקת אלסוחה קובעת ארבעה תנאים מצטברים לפיצוי נפגע משני בגין הפסדים לא ממוניים: מעמדו של התובע כקרוב משפחה מדרגה ראשונה, ההשפעה הישירה של האירוע המזיק (החוויה החושית של האירוע הטראומטי), הנפשית. נזקים הקשורים למיקום האירוע ומגע קרוב עם הזמן וכן נזק נפשי משמעותי. פסק דין אלסוכה הרחיב משמעותית את היקף הפיצויים בתיקי רשלנות רפואית והכיר בכך שנפגעים משניים זכאים לפיצוי כאשר הם סובלים מנזק נפשי עקב פגיעה פיזית באדם קרוב. כאן, פסק דין לבנה לוי הרחיב עוד יותר את הלכת אלסוחה וקבע כי ניתן לפסוק פיצוי בגין נזק נפשי “קל” במקרים של הפלה עוברית. פסק הדין מהווה תקדים חשוב להורים שילדיהם נולדו מת עקב רשלנות רפואית.
כעת ברצוני לדבר על כמה מאפיינים של התנאים שקבע שמגר בכללי סוהא וכיצד התייחס בית המשפט למאפיינים אלה בפסק דינו שלאחר מכן.
הרחבת בדיקות הקרבה
הרחבה נוספת של פרשת אלסוכה באה לידי ביטוי בגמישות של נפגעים משניים שאינם בני משפחה, כמו החלטת שמואל הגאל, שבה הכיר בית המשפט בזכויות של עובד שהיה עד לתאונה קשה שאירעה לאחד מעמיתיו.
הרחבה דומה נעשתה באנגליה, במטרה ליצור קשרים אמיצים, חזקים ומתמשכים, שווים בעוצמתם לאלו של המשפחה.
סוג נזק
הרחבה נוספת של הלכת אלסוחה נוגעת לנזקים אחרים שאינם נפשיים, כך שבמקרה של ויקי, למשל, הכיר בית המשפט בנזק הפיזי שקרה לו כנפגע משני. החלטה בוויקי הרחיבה את הלכת אל-סוחה וקבעה כי “נזק נפשי טהור” יכול להיחשב לנזק בר פיצוי גם אם לא נגרם נזק גופני נלווה.
בדיקת חומרת הנזק
תנאי זה של חומרת הנזק הותקן לראשונה באל סוצ’ה, ככל הנראה כדי לאזן בין הרחבת מעגל הנפגעים לבין האחריות המוטלת עליהם. והוא כללי, ללא הפרעה וברור, הקובע שיש לבחון ביסודיות את הנזק הנפשי ואת חומרתו.
מבחני קרבה וזמן
בחלק מהחלטות בתי המשפט קיים ספק אם ההלכה חלה על קרובי משפחה הנמצאים במקום, ובהחלטות אחרות היא חלה באופן אחיד על קרובי משפחה נוכחים ונעדרים. גם בבתי המשפט היו דעות חלוקות. אלא שבשניידר הבהיר בית המשפט כי יש לפרש בקפדנות את החוק שקבע שמגר ואינו חל על קרובי משפחה נעדרים.
ניתן להסיק כי בתי המשפט אימצו את מבחני שמגר וגמישים בהתאמת מבחנים אלו, למעט התנאי האחרון בדבר היקף הנזק. אף על פי כן, יש להקפיד להימנע מגרימת נזק מהותי כדי להצדיק הרחבת היקף המוטבים.
משפט השוואתי
באנגליה בתי המשפט מכירים בכך שנפגעים עקיפים בזירת התאונה סובלים מנזק נפשי. בית המשפט קבע שלושה תנאים מצטברים: השפעה נפשית הנגרמת מהסכנה לנפגע העיקרי, קיום ישיר והלם נפשי סביר.
הרחבה נוספת באנגליה נוגעת גם להכרה בנזק נפשי שנגרם כתוצאה מצפייה מרחוק, בעוד שבארצות הברית, קנדה ואוסטרליה הדרישות להוכחת קשר סיבתי הדוק בין פגיעה נפשית לפגיעה פיזית משתנות ממדינה למדינה.
