השפעת ההשכלה האקדמית על תפקוד קצינים בכירים בשירות הציבורי

כדי למדוד את השפעת ההשכלה האקדמית על תפקודם של קצינים בכירים בשירות הציבורי, כאשר ביצועים נמדדים לפי יעילות ופרודוקטיביות בעבודה, נסקור תחילה בקצרה את המשתנים הבלתי תלויים סגל והשכלה אקדמית בשירות הציבורי.

מיהו עובד מדינה?

תפקידה העיקרי של המדינה הוא למקסם את רווחת תושביה, ולכן תפקידם של עובדי המדינה נצרך ונגזר מתפקידה של המדינה. באופן כללי, המדינה היא המעסיק הגדול ביותר במשק. בשל תפקידם ואופיים, ישנה חשיבות עצומה לאופן הבחירה והפיקוח של שירות המדינה, שכן נראה כי יש קשר ישיר בין תפוקת שירות המדינה לרווחת תושבי המדינה.

הגדרת עובד מדינה

הנה ההגדרה המילונית של עובד מדינה: “עובד ציבור או עובד מדינה הוא אדם המועסק בכל רשויות הממשלה (למעט שירות צבאי). עובד מדינה הוא אדם שעובד במגזר הציבורי, במשרדי ממשלה או ברשויות וברשויות מקומיות”.

עובדי מדינה הם נאמני הציבור והמטרה העיקרית היא ששירותים ציבוריים יתפקדו כראוי בעזרת עובדי מדינה. הסיבה לכך היא שאמון הציבור הוא קריטי לתפקוד המערכות הציבוריות. לאופן הגיוס של עובדי מדינה ולהתנהלותם יש אפוא חשיבות מכרעת. חלקם אפילו הולכים צעד קדימה ואומרים שעובדי מדינה רבים פשוט לא יצרניים בגלל שכר ותמורות אחרות, אבל הם באמת מעוניינים לתת ולשרת את הציבור ומרגישים שזה ייעוד גבוה יותר.

חינוך אקדמאי

מערכת החינוך האקדמית מקדמת חשיבה חדשנית, מעמיקה ומקורית. מטרתה לחשוף את האדם הלומד אותו, לפתח את יצר הסקרנות שלו, להעסיק אותו, לתת לו ערך מוסף ולהניח לו את היסוד בתחום הלימוד שבחר. אומרים שמערכת החינוך האקדמית מפתחת ערכים סוציאל-דמוקרטיים. המכללות מוקדשות לקליטת ידע והקניית מיומנויות, ונראה שבחירתו של אדם ללמוד במכללה מעידה על כך שהאדם מעוניין לפתח את עצמו, יודע לנהל חשיבה עצמאית ומנהל את זמנו בצורה נכונה, ולכן גם מעיד על כישורים.

השכלה אקדמית לפקידי ציבור

תנאים, תמריצים ותפוקה

באשר למוטיבציה והתפוקה של עובדי המגזר הציבורי, מחקר גרמני על המוטיבציות הפנימיות של עובדי המגזר הציבורי העלה מספר נקודות: הנקודה הראשונה היא שעובדי המגזר הציבורי מאמינים שהם פועלים מתוך שליחות, אבל זה יכול להיות ברור יותר מזה. של עובדי המגזר הפרטי. אבל נראה שהנתונים הללו שונים בין עובדים בעלי השכלה גבוהה. המחקר מתח ביקורת על תפקודם של עובדי המגזר הציבורי בטענה שאם לעובד אין תחושת מטרה פנימית, לא יספיקו לו תמריצים והוא יהפוך לעובד עצלן.

בישראל נראה שעובדי המגזר הציבורי מתוגמלים על סמך השכלה אקדמית. מחקר ישראלי המשווה בין המגזר הציבורי והפרטי בישראל עלה עם כמה נתונים על עובדי המגזר הציבורי והשכלתם. מבין כלל השכירים במגזר הציבורי והממשלתי, 49% בעלי תואר ועובדי המגזר הציבורי עובדים 42.8 שעות לעומת 44 שעות במגזר הפרטי 85 שעות.

ניתן לראות כי בקרב בני 30 ומעלה השכר גבוה יותר במגזר הציבורי (15,247 ש”ח לעומת 12,214 ש”ח במגזר הפרטי), אך שעות העבודה קצרות יותר (43.52 שעות לעומת 45.6 שעות במגזר הפרטי) ) בעוד ש-44.6% מכלל העובדים מעל גיל 30 הם בעלי השכלה גבוהה, לעומת 26.3% במגזר הפרטי.

השפעת ההשכלה האקדמית על גיוס ואוטונומיה תעסוקתית

מנגנון גיוס לפקידי ציבור

מנקודת מבט סטטוטורית, חוק שירות המדינה מתווה את אופן מינוי עובדי מדינה ישראלים. לפי חוק זה נראה ששיטת המינוי של המלך הייתה עריכת מכרז. כך למשל, חלק מתנאי הסף למכרז למינוי מנהל כללי הוא שעל המועמד להיות בעל כישורים אקדמיים וניסיון בתפקיד ניהולי בכיר בשירות הציבורי. קיים חריג שבו ניתן למנות מועמדים ללא השכלה כלשהם אם יש להם ניסיון של 8 שנים לפחות בעיסוק העיקרי לתפקיד אליו הם מעוניינים להתמנות.

בנוסף, בישראל יש דירוג של מנהלי שירות ציבורי, המשמש למדידת מועמדים ועובדים. לעומת זאת, אפילו אוסטרליה וגרמניה מטילות תנאי סף ודירוגים אדמיניסטרטיביים למועמדים לתפקידי ניהול במגזר הציבורי. באוסטרליה, למשל, ככל שדירוג העבודה גבוה יותר, כך הביקוש לתואר גבוה יותר. בגרמניה ישנן ארבע רמות שירות ציבורי, כאשר השתיים הגבוהות שבהן דורשות מהמועמדים להיות בעלי תארים, כפי שקורה בארצות הברית.

למרות החוקים הקיימים בישראל וההשוואות למדינות אחרות בעולם, קיימת חריגה במדינת ישראל. חריג זה בא לידי ביטוי בכך שתפקידים בכירים הממונים על ידי הממשלה פטורים ממכרזים. כאשר מדובר בחסינות מלאה, יש לבחון את המינוי על ידי ועדת המינויים או ועדת האיתור. לפיכך, בהתאם לחוק ולתקנות, לראש הממשלה, לשרים ולסגני השרים יש שיקול דעת למנות את התפקידים הבאים: – מנהל אוכלוסין והגירה, רשות מקרקעי ישראל, מנהל מרכז ההשקעות, מזכיר הממשלה, נציב של שירות המדינה, סגן מנהל המטה הארצי, מערכת הרשת הלאומית את האינטרס של האחראי (כאשר יש תנאים כלליים כמו איסור עימות) ואולי בדיקה של המינוי עצמו.

גם גישה זו זכתה לביקורת, שכן בדוח נכתב כי ועדת האיתור שכינסה את המועמדים, שרק חלקם עמדו בקריטריוני הסף, לא נימקה את החלטותיהם. אי אפשר אפוא לדעת מדוע נקראו מועמדים אלו או מדוע התקבלו. אם כך, האם רף ההכשרה האקדמית לתפקידי ניהול בכירים בעובדי מדינה מהווה חיץ “דמיוני”, או שמא הוא מדד שמשפיע באמת על מנהלים בכירים בעובדי מדינה?

השפעת ההשכלה האקדמית על משרות הדורשות פרופסיה

מהי פרופסיה

בדרך כלל, המונח “קריירה” מתייחס לקריירה הכרוכה בהכשרה אקדמית פורמלית, כגון רפואה, חשבונאות או משפטים. במרבית המקרים, עיסוק במקצוע מצריך גם רישיון עיסוק מטעם המדינה. מקצועות אלו דורשים ידע מיוחד והכנה אקדמית ארוכה ומשמעותית, וכאשר נדרש לימוד אקדמי אינטנסיבי וארוך טווח, מתקיימת בחינת קבלה לתחום ומוסד המאחד את המקצוע. עם זאת, אין מדובר בהגדרה “סגורה”. החוקר אורי אליס טוען ש”פרופסיה” הוא מונח מורכב שניתן לפרש אותו בדרכים רבות. הוא מגדיר את המושג כ”קבוצה של אנשים שהוכשרו לחלוק ידע מקצועי, מיומנויות וערכים ולספק שירותים מקצועיים לחברה.

ההבדל ההגדרותי בין מה שנחשב למקצוע ומה לא נעוץ בסוג הלמידה. עבור מקצועות הנלמדים באמצעות חיקוי, כמו מקצועות אמנותיים, זה לא מקצוע, בעוד שמיומנויות הנרכשות באמצעות ידע ופיתוח מקצועי, זה יכול להיחשב כמקצוע. חשוב לזכור שגם מקצועות המחייבים את העוסקים ברישיון פורמלי אינם מוגדרים בהכרח כמקצועות, למרות שזו תכונה אופיינית. יתר על כן, תחומי פעולה מבוססים על ידע אקדמי. נעמיק בקריטריונים הנדרשים להגדרת קריירה בתחום המקצועי: ידע, יכולת ניתוח וחקר אירועים, רישיון לתרגול, יכולת התמודדות עם מצבים בחשיבה אוטונומית ועצמאית, השכלה גבוהה והכשרה מעשית, תמיכה בהשתלמות ומחויבות להכשרה, מחויבות לקוד אתי, מחויבות לקיפאון ביצוע כי מדובר במקצוע שדורש הכשרה ולמידה מעשית. במגזר הציבורי מדובר במקצוע חיוני לחברה ומקדם את טובת הכלל, מקצוע שמגיע עם תחושת שייכות ויוקרה ועוצמה, כך מאוחדים אנשי מקצוע מבחינה מקצועית.

תוצאות סקר על היעילות של “פרופסיה”

מחקר נוסף שנערך בארצות הברית ב-2013 בחן את השפעת ההשכלה האקדמית על תפקודם של בכירי המגזר הציבורי, תוך התמקדות בתפקידים מקצועיים. הממצאים מראים שלחינוך אקדמי יש השפעה חיובית על ביצועי המגזר הציבורי. השפעת ההשכלה האקדמית על תפקודם של בכירי המגזר הציבורי, בעיקר בתפקידים שבהם יש חשיבות למקצוענות, למשל, בולטת יותר מאשר בתחומי הבריאות, החינוך והמשפט. המחקר מתמקד בהשפעה ההולכת וגוברת של השכלה אקדמית ככל שהמקצועיות הופכת חשובה יותר בתפקידים ציבוריים, כאשר מקצועיות מתגלה כחשובה במיוחד בתפקידים הדורשים ידע מיוחד, מיומנויות טכניות או יכולות התנהגותיות גבוהות.

כדי לבחון את השפעת הפרופסיה על הקשר בין השכלה אקדמית לביצועים, המחקר חילק את עובדי המגזר הציבורי לשתי קבוצות: “קבוצת פרופסיה” (עובדים בתפקידים חשובים מבחינה מקצועית, כגון אלו בבריאות, בחינוך וכדומה) עובדים). והחוק) ו”קבוצת הלא פרופסיה” (עובדים בתפקידים פחות חשובים מבחינה מקצועית, כמו אלה בממשלה, בביטחון ובתעשייה). ראוי להדגיש כי מהממצאים עולה כי להשכלה אקדמית יש השפעה חיובית על תפקוד העובדים בשתי הקבוצות. עם זאת, ההשפעה של השכלה במכללה על עובדי קבוצת פרופסיה משמעותית יותר. כך למשל, המחקר מצא שעובדי קבוצת פרופסיה בעלי תואר שני השיגו תוצאות טובות יותר מעובדי קבוצת פרופסיה עם תואר ראשון. נתונים אלו תומכים בהשערה שהשכלה אקדמית היא גורם חשוב בתפקוד העובדים במגזר הציבורי, במיוחד עבור עובדים בתפקידים שבהם יש חשיבות למקצועיות.

ממצא מעניין עלה גם ממחקר משנת 2007, לפיו להשכלה אקדמית יש אמנם השפעה חיובית על תפקודם של בכירי המגזר הציבורי, אך ההשפעה משתנה בהתאם לתפקיד הספציפי של הפקיד, עם תפקוד הבכירים בתפקידים טכניים פקידים. בתפקידים פוליטיים מושפעים הרבה יותר מתפקודם של בכירים בתפקידים פוליטיים.

באופן דומה, מטה-אנליזה משנת 2008 של 115 מחקרים בדקה את הקשר בין פרופסיה, השכלה אקדמית וביצועים של בכירי המגזר הציבורי ומצאה שאכן קיים קשר חיובי בין שלושת הגורמים הללו. המחקר מבהיר כי השכלה אקדמית במקצועות מקצועיים תורמת למעשה לתפקודם של בכירי המגזר הציבורי משום שהיא מנחילה יותר מסתם ידע, מיומנויות ואמות מידה אתיות. מחקרים מצאו שזה אפילו יכול לעזור למנהלים לבנות קשרים עם עמיתים מקצועיים בגלל הכרה והערכה לעבודתם.

עוד ראוי לציין כי מחקר מעלה שאלות וחולשות בנוגע לחינוך האקדמי והמקצועי במגזר הציבורי. בסקירת ספרות של מחקר על פרופסיה במגזר הציבורי, מנותחות ההשפעות החיוביות והשליליות של פרופסיה במגזר הציבורי. ההשפעות החיוביות המפורטות כוללות: שיפור השירותים הציבוריים באחריות רבה יותר והגברת היעילות; עם זאת, המאמר גם מדגיש את ההשפעות השליליות שלהם, תוך התמקדות בעליית האליטיזם במגזר הציבורי. המאמר מציין כי בהגדרה, אליטיזם במגזר הציבורי הוא “מערכת של כוח המוחזקת על ידי קבוצה קטנה של אנשים בעלי השכלה, הון או מעמד חברתי גבוה יותר”. לטענתם, אליטיזם יכול להיווצר גם במגזר הציבורי עקב הדרישה להשכלה גבוהה במשרות ממשלתיות וציבוריות וצמיחת האיגודים בממשלה עצמה.

השפעת “פרופסיה” – מקרה מבחן

בנוסף לממצאים לעיל, זיהינו שני מקרי מבחן שישפכו אור נוסף על סוגיות של קריירה, השכלה אקדמית וביצועים של בכירי המגזר הציבורי.

מקרה מבחן באיראן

מקרה מעניין שמצאנו בהקשר זה הוא הרגולציה של תעשיית הרפואה באיראן, ומאמר זה סוקר את ההיסטוריה של שילוב החינוך הרפואי ושירותי הבריאות באיראן. מחבר המאמר, מר סא מרנדי, הוא פרופסור לרפואה באוניברסיטת טהראן באיראן ומומחה בתחום הרפואה הציבורית. הוא מפורסם בשיפור מערכת הבריאות של איראן. המאמר בוחן את ההשפעה של שילוב זה על הבריאות ומגלה כי בארצו, שילוב של שירותי חינוך רפואי ושירותי בריאות משפר משמעותית את איכות שירותי הבריאות, בריאות האוכלוסייה ויעילות רפואית. מערכת הבריאות. הוא גיב את מסקנתו בסטטיסטיקה. לדוגמה, התמותה מאי ספיקת לב ירדה ב-30% מאז שילוב החינוך בשירותי הבריאות הציבוריים (לדוגמה, התמותה ממחלות זיהומיות ירדה ב-20% (גם בין 1990 ל-2005).

האופן שבו החינוך האקדמי בתחום הרפואה משתלב עם שירותי בריאות הציבור באיראן הוא על ידי קישור בין בתי ספר המאמנים ומלמדים רפואה עם משרד בריאות הציבור. באופן זה, רפואה ושירותי בריאות הציבור משולבים באופן יסודי הלכה למעשה. נשיאי האוניברסיטה אחראים למחקר, חינוך ובריאות בכל מחוז של איראן. לאור כל זאת, המחקר פנה לבריאות ולקהילות.

זוהי דוגמה לבית ספר שלא רק מספק הכשרה רפואית אלא גם מעניק הכשרה מותאמות לצרכים האמיתיים של הקהילה. קשישים צוברים ניסיון ומושפעים, ואז כאשר לסגל האקדמי יש ניסיון בעבודה ציבורית, מנהלי שירות ציבורי נבחרים מתוך הסגל האקדמי כדי לקבל החלטות נכונות ויעילות יותר. לאחר מכן מונו רקטורי האוניברסיטאות כנציגי שר הבריאות והחינוך בתחום הרפואי נוהל על ידם. בנוסף לכך, כוחו של נשיא האוניברסיטה הוא למנות ארגוני בריאות אזוריים. לסיכום, הסגל מודע יותר למתרחש, נוצרות יותר ועדות שיכולות לעזור לקהילה ולציבור בדרכים חכמות ויעילות יותר, ישנה תחושת אחריות חברתית מוגברת, ומומחים אקדמיים וסגל הופכים לרודנים בריאים של מדיניות מערכת והבנת הסביבה, המציאות והתרבות מובילה לניהול טוב יותר ופתרון בעיות יעיל יותר.

ניתן לראות את המקרה הנ”ל כדוגמה שבה תארים אקדמיים, השכלה אקדמית משרתים היטב את הקריירה, הרפואה ומובילים לשליטה אקדמית על החיים הציבוריים והופכים את מערכות הבריאות ליעילות יותר. הקצינים הבכירים בה יעילים ומצליחים יותר.

מקרה מבחן בארצות הברית

דרך מעניינת נוספת להסתכל על הנושא שאנו עוסקים בו כעת היא להסתכל על תחום שאינו מוגדר בפועל כמקצוע, ולהסתכל על האפקטיביות של עובדי מדינה בעלי תארים אקדמיים במקצועות שאינם מקצועיים באופן שלילי. דוגמה טובה היא חינוך. תחום החינוך הוא אבן היסוד של הארץ והאנושות, ובאמצעות חינוך טוב ומסתגל, כל דור הופך למה שהוא וכל ילד גדל בצורה כלשהי. אחד מתפקידיה העיקריים של מערכת החינוך הוא לספק הזדמנויות וחינוך להצלחה בחיים.

בארצות הברית נערך מחקר על תארים של מורים, יעילות מורים והישגי תלמידים. מאמר זה בוחן את ההשפעה של רמת החינוך של המורים על ביצועי תלמידיהם. באמצעות נתונים ממחקר ארוך טווח שנערך בארצות הברית, החוקרים מצאו כי מורים בעלי תואר ראשון ומעלה השיגו תוצאות סטודנטים טובות יותר מאשר מורים ללא השכלה מכללה. זה נכון לכל המקצועות שנבדקו, כולל מתמטיקה, מדעים, אנגלית והיסטוריה. ממצאים אלו מחזקים את ההערכה שרמת ההשכלה של המורים היא גורם חשוב בתפקוד התלמידים.

כדי להמחיש כמה נתוני מחקר, הוסבר כי לכ-40% מהמורים בארה”ב יש תואר שני, ולמעלה מ-25% מהמורים בארה”ב יש יותר מ-20 שנות ניסיון בהוראה. פרסי שכר המורים מבוססים על שנות ניסיון וכישורים אקדמיים, אך אינם קשורים להישגי התלמידים. המחקר, שנערך בבתי ספר ממלכתיים, מצא שכמעט כל המורים היו בעלי תואר ראשון, אך רק ל-68%-76% היו בעלי תואר ספציפי במקצוע ספציפי. המחקר משער שכל עוד למורים ידע ספציפי והכשרה מתאימה, זה יעזור וישפיע על הישגי התלמידים.

כך, מחד, נראה כי השכלה אקדמית משפיעה על ביצועי המורים גם כאשר המקצוע אינו מוגדר כתחום מקצועי, מה שמחליש את השערת המחקר שאנו בודקים, לפיה השכלה אקדמית קשורה באופן חיובי לביצועי המורים. תוגברו תפקודם של עובדי מדינה בתחומים מקצועיים. מצד שני, אנחנו מדברים על אנשי דת ומורים בפועל, לא בכירים בשירות המדינה, ולמעשה יש הרבה קולות הקוראים לכך במגזר ההדיוטות. יתרה מזאת, הממצאים לעיל מצביעים על כך שהתוצאות תקפות יותר אם משולבים התנאים לתואר חינוכי ספציפי עם הגדרת תחום החינוך כקריירה.

למידע נוסף על תחומי העניין של מערכת החינוך, ניתן לקרוא גם על כתיבת סמינר או על יישום המשפט הבינלאומי הציבורי.

אם יש לכם שאלות נוספות או זקוקים למידע נוסף, אתם מוזמנים לבקר בעמוד יצירת הקשר שלנו או לקרוא על אודותינו.