חובת זהירות בנזיקין – הבסיס לעוולת הרשלנות
הגדרת חובת הזהירות
דיני הנזיקין שואפים להשיג מספר מטרות חשובות, לרבות: החזרת מצבו לקדמותו, הרתעת פגיעה בשוגג; יעילות ההרתעה דורשת הערכה מדויקת של עלויות חברתיות. חובת הזהירות היא אחד מיסודות עוולת הרשלנות. החוק קובע כי אדם נחשב כרשלן רק אם "חלה על אדם חובה שלא לעשות אותו מעשה באותן נסיבות". חובת הזהירות מחייבת כי על אדם לחזות נזק שעלול להיגרם ממעשיו או מחדליו ולנקוט בצעדים סבירים למניעת הפגיעה.
למידע נוסף על עקרונות הרשלנות, ניתן לקרוא את המדריך שלנו על המדריך לסטודנט למשפטים.
מבחנים לבדיקת חובת זהירות
בתי המשפט פיתחו מבחנים לבדיקת חובת הזהירות: מבחן השכן הטוב – האם אדם סביר צופה את הנזק ומבצע פעולות למניעתו – האם התנהגותו של המזיק יצרה סיכון בלתי סביר לנזק – האם המזיק; התנהגות מושפעת מאשמה. ניתן אפוא להבחין בין שני סוגים בסיסיים של חובות זהירות, כלומר חובות זהירות מושגיות, כלומר חובות כלליות שכל אדם מטיל על כל השאר. יש גם חובות זהירות ספציפיות – חובות ספציפיות המוטלות על אדם.

חובת זהירות מושגית וספציפית
חובת הזהירות היא עיקרון יסוד בדיני הנזיקין. הוא קובע כי אדם צריך לחזות נזק שעלול להיגרם ממעשיו או מחדליו ולנקוט בצעדים סבירים למניעתו. במהלך השנים פותחו מספר בדיקות לבדיקת קיומה של חובת זהירות. שלושת המבחנים העיקריים הם:
מבחן השכן הטוב בודק האם אדם סביר יחזה מראש את הנזק שעלול להיגרם ממעשיו או מחדליו וינקוט בצעדים סבירים למניעת הפגיעה. בית המשפט יבחן את נסיבות המקרה הספציפי וישקול את הגורמים הבאים: מידת הסיכון לנזק שנגרם מהתנהגותו של המזיק, היחס בין המזיק לנפגע, האם אדם סביר היה חוזה את הנזק, האם הנפגע. הצד הסתמך על התנהגותו של המזיק, הטלת נטל כלכלי וחברתי של חובת הזהירות ונסיבות ספציפיות.
במקרים בהם עולה חשש לנזק משמעותי, בתי המשפט עשויים להטיל חובת זהירות מוגברת על המזיקים.
היבטים משפטיים של חובת זהירות
בנוסף לכך, מבחן הסיכון בוחן האם התנהגותו של המזיק יוצרת סיכון בלתי סביר לנזק. בית המשפט יבחן האם התנהגותו של המפר יוצרת סיכון משמעותי לפגיעה האם להתנהגותו של המזיק יש ערך חברתי חשוב והאם ניתן למנוע את הסיכון באמצעים סבירים.
בפסקי דין שלאחר מכן פותח מבחן אשמה לבחון האם התנהגותו של המזיק הושפעה מאשמה. בית המשפט יבחן האם להתנהגותו של המפר יש חומרה חברתית ומוסרית, האם המפר מודע לסיכונים הנגרמים מהתנהגותו, והאם יש למפר כוונה לגרום נזק. הביקורות על המבחן התמקדו בחוסר הבהירות, והותירו מקום רב לשיקול דעת שיפוטי. קשה אפוא לנבא מראש אם בית משפט ימצא כי קיימת חובת זהירות במקרה מסוים.
למידע נוסף על חובות זהירות, ניתן לקרוא את המדריך שלנו על המדריך לסטודנט למשפטים.
חובת זהירות ומשמעותה בפסיקה
מבחן שלושת חובות הזהירות הוא כלי חשוב לבדיקה האם קיימת חובת זהירות. עם זאת, חשוב לזכור כי מדובר במבחנים כלליים ובתי המשפט יבחנו את נסיבות המקרה הספציפי ויבחרו את המבחן המתאים ביותר.
לחובת הזהירות שני היבטים. הראשון הוא ההיבט של העקרונות המושגיים: האם הסוגים הכלליים של חפצים מזיקים, חפצים מזיקים, התנהגויות ונזקים יכולים לבסס חובת זהירות. ההיבט השני הוא קונקרטי וקונקרטי: לאחר מתן תשובה חיובית לשאלה הבסיסית הראשונה – האם בנסיבות העניין המיוחדות חב הנתבע חובת זהירות כלפי התובע, שכן חובת הזהירות היא תמיד יצירת התובע. הנסיבות הייחודיות של כל מקרה ומקרה.
קיומה של חובת זהירות מושגית
קיומה של חובת זהירות מושגית נקבע על סמך מבחן הציפיות. שאלה זו מכסה את כל הקטגוריה של מזיקים ונזקים, כמו גם נזקים ופעולה. הסקירה מנותקת מהעובדות הספציפיות של אירוע מסוים. לפיכך, יש לבדוק האם אדם סביר היה מצפה שהפגיעה תתרחש. לא צריך לחזות את כל הנזקים הצפויים. פרספקטיבה נורמטיבית תגביל את היקף האחריות שקיימת לגביו פרספקטיבה טכנית.
נקודת המוצא היא שאם הנזק הוא עניין טכני, הרי שקיימת חובת זהירות מושגית, אלא אם לוקחים בחשבון שמדיניות משפטית שוללת חובה זו. שיקולי מדיניות משפטית מכוונים לאיזון בין אינטרסים שונים: הצורך להבטיח חופש תנועה והגנה על רכוש וגוף, סוג הנזק והתרחשותו, השפעת הפרס על התנהגות האנשים, הטלתו על מי שיש לו. נפגע ונפגע. בית המשפט יקבע את היקף חובת הזהירות המושגית בהתבסס על כל השיקולים הללו. זוהי חקיקה שיפוטית בצורתה הטהורה ביותר.
חובת זהירות בעבירות נזיקין
כאשר מזיק אינו מצליח לאזן בין האינטרסים בינו לבין הנפגע, אחריותו בנזיקין לרוב אינה מוטלת בספק והיא חלק מרשלנותו. עם זאת, פיצוי על נזקים יכול להיות קשה במקרים מסוימים, למשל במקרים בהם נגרמים נזקים לא ממוניים לנפגעי נזק עקיף, נזק ישיר לקרובים הסובלים. זהו מקרה ייחודי, עליו אפרט בפרק הבא.
במקרים בהם הנזק נגרם במצב שבו יש ניגוד אינטרסים בין המזיק לנפגע, האחריות בנזיקין עלולה להיות מוטלת, כמו בתביעות נגזרות.
למידע נוסף על סוגיות משפטיות, בקרו בשאלות ותשובות ובטיפים מועילים.