עיקולים והוצאה לפועל בישראל – מדריך מלא

הוצאה לפועל וביצוע חיובים

משרד ההוצאה לפועל, שהוקם על פי הדין הישראלי, אחראי על התחלת הליך אכיפת צווי בית משפט לטובת נושים. למשרד זה סמכות לעקל נכסים השייכים לחייבים בהתאם לתקנות הרלוונטיות ולחוק ההוצאה לפועל. רשויות שונות, כגון מנהל לשכת ההוצאה לפועל, פקידי הוצאה לפועל, גופים שיפוטיים או הגוף המנהלי העליון של משרד ההוצאה לפועל, מטפלים בהיבטים שונים של כל תיק בהתאם לנסיבותיו הספציפיות. בדרך כלל, פעולות אכיפה ננקטות כדי לפתור חובות, סכסוכים או מחלוקות בין יחידים או חברות. במקרים מסוימים, פעולות אלו עשויות להיות כרוכות גם בגופים ציבוריים ובתשלום הוצאות משפטיות.

גביית חובות שטרם שולמו

הרשות האחראית לגביית חובות שטרם שולמו, כגון אגרות שטרם שולמו, קנסות וריבית, לרבות כל סכומים נוספים המגיעים לפי דרישות החוק, היא המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. בעבר, לפני תיקון מס’ 33 לחוק ההוצאה לפועל, מערכת זו נוהלה על ידי בית המשפט בהיותה זרוע האכיפה של הרשות השופטת. תפקידה העיקרי היה לדאוג לביצוע פסקי דין של בתי המשפט הקשורים לפיצוי כספי, לרבות הסדרת תכניות תשלום לחייבים, בשיטות שונות כגון הטלת עיקולים והגבלות על החייבים.

תהליך גביית החובות עשוי לכלול גם ייעוץ פרטני, כמו המוצע במסגרת שיעורים פרטיים או השתתפות במרתונים לבחינות.

צו עיקול

“צו עיקול” הינו מסמך משפטי כתוב המאושר על ידי החייב ובו החלטת בית המשפט המעניקה לנושה סמכות לגבות את כספיו באמצעות עיקול נכסי החייב. החייב הוא היחיד שחייב כספים לנושה, בעוד שהנושה הוא הצד שיכול לבקש את אכיפת הצו על ידי הטלת עיקול על רכושו של החייב על מנת לעמוד בחוב אם החייב לא יבצע תשלום. המחשה לכך תהיה עיטור המוטל על חשבון הבנק של החייב בתרחיש הספציפי שלנו.

הליכים משפטיים

על פי חוק ההוצאה לפועל, לנושה יש סמכות לנקוט בהליכים משפטיים כנגד נכסי החייב על מנת להחזיר את החוב. התהליך מתחיל בבקשה והטלת עיקול זמני על נכסי החייב, המהווה שלב מקדים טרם העברת הנכסים לנושה החוקי. במהלך תקופה זו נאסר על החייב לגשת או לנצל נכסים אלו עד למתן פסק דין על ידי בית המשפט.

בעוד שההליך המשפטי ממשיך, ניתן להיעזר במידע נוסף מתוך שאלות ותשובות באתר.

כינוס נכסים והליכי הוצאה לפועל

במידה והחייב לא מצליח לפרוע את החוב במסגרת הזמן שנקבעה על פי חוק, ניתן לפתוח בהליך כינוס נכסים תוך 10 ימים מיום העיקול הזמני. הדבר כרוך במכירת הנכסים המעוקלים באמצעות מכרז או מכירה פומבית ושימוש בתמורה להסדרת החובות המגיעים לנושים. במקרה של תפיסת חשבון בנק, יתפסו הכספים בחשבון. חשוב לציין שככל שהחייב יעכב את התשלום זמן רב יותר, כך החוב עלול להצטבר. עם זאת, ביצוע תשלום מיידי יקטין את כל התשלומים הנוספים שהחייב עשוי להיות מחויב בהם, כגון הפרשי הצמדה, ריבית והוצאות פרוצדורליות נוספות. כמו כן עומדת לחייב אפשרות לבקש תשלום באמצעות שוברי תשלום, אותם ניתן להגיש בכל סניף של הוצאה לפועל. לבקשה זו יש לצרף מסמכים המאמתים את הכנסותיו והוצאותיו של החייב. על סמך המידע שנמסר יקבע רשם הוצאה לפועל האם ניתן לשלם את החוב בתשלומים קטנים יותר, לפי בקשת החייב.

האתגרים במערכת ההוצאה לפועל

קיימת טענה כי מערכת הוצאה לפועל וגביית חובות בישראל אינה מאורגנת, לא סדירה ובעלת פוטנציאל לפגוע בזכויות האדם הבסיסיות של יחידים בחובות. גופים שונים, ציבוריים ופרטיים כאחד, כפופים לחוקים ותקנות שונים בכל הנוגע להליכי גביית חובות. זכויות החייבים משתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה.

חשוב להבין את התנאים והגבלות של כל מקרה, ולהיות בקשר עם אנשי מקצוע מתאימים.

פעולות עיקול והשלכותיהן

הליקויים במערכת האכיפה הינם רב-פנים, וכוללים גורמים שונים. ראוי לציין כי ל-93 אחוזים מדהימים מהחייבים המעורבים בהליך ההוצאה לפועל חסרים ייצוג משפטי, בעוד של-95 אחוזים מכריעים מהנושים יש ייעוץ משפטי. יתר על כן, 91 אחוז מהחייבים הם יחידים, בעוד שרק 22 אחוז מהנושים נכנסים לקטגוריה זו, כאשר 78 אחוז הנותרים מורכבים מגופים גדולים ובעלי ידע כמו בנקים ורשויות. לנושים אלו יש הבנה נרחבת של זכויותיהם ומורכבות התהליך בו הם מעורבים. בנוסף, ראוי לציין שרוב הנושים הם שחקנים חוזרים במערכת, בעוד שרוב החייבים נתקלים בכך לראשונה בחייהם. 84 אחוז ניכר מהתיקים נפתחים ישירות בתוך משרד ההוצאה לפועל, ללא כל הליכים משפטיים מקדימים או ביסוס קיומו של חוב לפני הכניסה למערכת המשפט.

מממצאי דו”ח רשות האכיפה והגבייה עולה כי כיום 5% מהאוכלוסייה בישראל רשומים כחייבים במערך רשות הגבייה. זה שווה לסך של 551,129 פרטים, המקיפים מגוון מגוון של קבוצות גיל, כולל אזרחים מבוגרים בני 85 ומעלה, וכן 24 אלף צעירים שטרם הגיעו לגיל 23. ראוי לציין כי מדובר ב- ירידה במספר החייבים לעומת השנה הקודמת. עם זאת, מנהל הרשות צופה כי עד שנת 2023 תהיה עלייה במספר החייבים.

עיקול חשבון בנק

לפעולת עיקול חשבון בנק יש משקל זהה לעיקול רכוש פיזי, כגון רכב או דירה. נושים וגופים שונים יכולים ליזום עיקול מסיבות שונות. כדי להתחיל בהליך העיקול, על הנושים או חברות בודדות להגיש בקשה לבית המשפט במסגרת תביעה כספית. כמו כן, ניתן לפתוח בהליכי עיקול באמצעות הוצאה לפועל, המאפשרים לרשם ההוצאה לפועל לבצע עיקול על חשבון הבנק.

הליכי גביית חובות מנהליים עשויים לכלול ייזום עיקול על ידי הרשויות, במיוחד במקרים של תווי חניה או ארנונה שלא שולמו. עם זאת, קיימת חשיבות מכרעת לרשויות לנהוג בזהירות בעת ניצול סמכויות אלו, שכן קיימות הנחיות ספציפיות המטילות מגבלות על ביצוע עיקולים מסוג זה.

הגדרת עיקול במשפט הישראלי

במהלך ישיבת בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים אזרחיים, התייחסה השופטת ד’ לוין לסוגיית הגדרת המונח “עיקול” במשפט הישראלי. הוא ציין כי אמנם אין הגדרה מפורשת, אך ניתן להבין זאת כפעולה משפטית הננקטת נגד בעל או מחזיק בנכס, במטרה להגביל את סחירות הנכס ושימושו על מנת לאפשר לנושה לגבות חוב המגיע לו.

עיקול חשבון בנק

פעולת עיקול חשבון הבנק הפכה לפופולרית יותר ויותר בקרב נושים בודדים, עסקים וגופים ממשלתיים כאמצעי לגביית חובות. צעד זה משבש באופן משמעותי את חיי היומיום של החייב ועלולות להיות לו השלכות קשות. עיקול הנכסים והגבלת הגישה לכספים הפכו לנפוצים עוד יותר במהלך משבר הקורונה, כאשר עסקים ומשקי בית מתמודדים עם חובות הולכים וגוברים.

מסגרת משפטית לעיקול נכסים

המסגרת המשפטית לטיפול בענייני עיקול מפורטת בדיני ההוצאה לפועל, ספציפית בסעיף 8(ד) לחוק ההוצאה לפועל, ובסעיפים 1(4) ו-1(4א) לצו ההוצאה לפועל (המפרט את ההליכים שיש לבצע. ואחריה הלשכה לפי בקשת צד זוכה). על פי חוק, לנושה יש סמכות להגיש בקשה לעיקול נכסים של חייב, העשויה לכלול את חשבון הבנק שלו. תפיסה זו יכולה להתרחש כתוצאה מפסק דין של בית משפט או תפיסה זמנית, כמפורט בסעיף 103 לתקנות סדר הדין האזרחי. לאחר סיום תהליך העיקול, יכול הנושה לקבל צו הוצאה לפועל ממשרד ההוצאה לפועל, המאפשר לו להסדיר את חובו באמצעות הכספים מהחשבון המעוקל.

בעזרת הידע שנרכש בקורסי כתיבה אקדמית תוכלו להבין יותר לעומק את המורכבויות המשפטיות.

בקשת עיקול והליכי תשלום

כאשר נושה או צד שלישי מבקשים ליזום עיקול בחשבון בנק מסוים, עליהם לספק את שם הבנק ולציין את הסכום המדויק שיש לעיקול, בדרך כלל שווה ערך לחובו של החייב. אם החייב אינו מסוגל לשלם את מלוא החוב בבת אחת, הוא יכול לבקש לבצע ריבוי תשלומים על פי יכולתו הכלכלית, כמפורט בסעיף 7(א) לחוק ההוצאה לפועל.

חוק ההוצאה לפועל וחשבונות בנק

חוק ההוצאה לפועל בוחן סוגים שונים של חשבונות בנק ומפרט את ההוראות בדבר יכולתו של הבנק לשחרר כספים לנושה. באופן ספציפי, החוק מאפשר לבנק להעביר כספים מחשבון עובר ושב רגיל לנושה, אך הוא אינו מתיר לבנק להשתמש בכספים מחשבונות פיקדון לתקופה קצובה לצורך פירעון חובו של הלקוח אלא אם הגיע מועד הפירעון. מבחינת זכותו של הנושה לעקל את כספי החייב מול זכותו של הבנק לנכות את חוב האשראי של הלקוח מאותו חשבון, סעיף 48(א) לחוק ההוצאה לפועל מטיל אחריות משמעותית על הבנק. הוא קובע כי על הבנק למלא אחר כל צו עיקול שיקבל ובמידה ולא יעשה כן, הוא הופך להיות אחראי להסדרת חובו של הנושה.

מעבר להבנה המשפטית, מדריך לסטודנטים למשפטים יכול לסייע רבות בהכנה לתהליך.

דרישות הבנק והליכי עיקול

אם צד ג’, ללא כל סיבה מוצדקת, לא יעמוד בדרישות האמורות בסעיף 47 או העביר נכס שלא כדין או משלם חוב תוך שהוא מודע לצו עיקול נגדו המוחזק בידי צד ג’ אחר, בסמכות רשם ההוצאה לפועל לחייבם בתשלום החוב, כל עוד החייב לא ביצע את התשלום. אולם התחייבות זו אינה יכולה לעלות על שווי הנכס הספציפי או על סכום החוב הנדון. בעניין עלית, בית המשפט הבהיר את פרשנות “צדק סביר” הנזכר בסעיף החוק הנ”ל. בית המשפט קבע כי על מוסד בנקאי לדבוק בבית המשפט ולהורות ולנקוט בפעולה מתקנת כדי לשמור על זכותו של הנושה לאכוף את זכויותיו ולתפוס כל נכס הכשיר לעיקול. זה כולל זכויות קיימות או זכויות עתידיות, אך יש לציין כי הזכות לקבלת אשראי שטרם התקיים או לא הוקמה אינה נתונה לעיקול.

בקשת ביטול עיקול

אם יש עיקול על חשבון בנק, בדרך כלל ניתן לבקש את הסרת השעבוד. עם זאת, תהליך הבקשה לביטול עיקול משתנה בהתאם להליך הספציפי. כאשר מדובר בעיטורים בבית המשפט, הם בדרך כלל זמניים וניתן לבטלם או להחליפם בצורת עיטור אחרת, כגון עיקול רכוש, לפי בקשה.

פנייה למרשם ההוצאה לפועל

בכל הנוגע להליכי הוצאה לפועל, ליחידים יש אפשרות לפנות למרשם ההוצאה לפועל כדי לעצור את תהליך העיקול או ליזום צעדים להקפאת נכסים וגביית חובות. במידה והעיקול יזום במסגרת הליכי גביית חובות מנהליים, יכולים יחידים לבקש הסדרי תשלום או לחילופין לבקש את ביטול העיקול. במקרים כאלה, בהם העיקול לא הוטל על ידי מוסד שיפוטי, יש חשיבות מכרעת להבטחת דיוק ההליך, ולכן מומלץ לפנות לייצוג משפטי לצורך כך.