תיאום מחירים, דיני תחרות ומאבק בריכוזיות בשווקים – בין ישראל לעולם

תיאום מחירים בין מתחרים נחשב לאחד ההסדרים הכובלים החמורים ביותר בדיני התחרות, כיוון שהוא פוגע ישירות בצרכנים ומחליש את מנגנון השוק החופשי. חוק התחרות הכלכלית, תשמ"ח-1988 (לשעבר חוק ההגבלים העסקיים), נועד לשמור על תחרות הוגנת במשק הישראלי ולמנוע ריכוזיות יתר שעלולה לפגוע באינטרס הציבורי.

לאחרונה, רשות התחרות הגישה כתבי אישום נגד רשתות המזון ויקטורי ויוחננוף, לצד בעלי סופר ברקת, בחשד לתיאום מחירים. האישומים מבוססים על קיומו של הסדר כובל, המהווה הפרה חמורה של חוק התחרות. המקרה מעורר שאלות עקרוניות בתחום דיני התחרות, לרבות גבולות האכיפה, חשיבות ההרתעה, והשלכות של קרטלים גלובליים על השוק המקומי.

המסגרת הנורמטיבית בישראל – חוק התחרות הכלכלית

הגדרת הסדר כובל ותיאום מחירים

חוק התחרות הכלכלית אוסר על קיומם של "הסדרים כובלים" – הסכמות בין מתחרים אשר מגבילות את חופש הפעולה שלהם ופוגעות בתחרות (סעיף 2 לחוק). סעיף 29א(ב)(1) עוסק באופן מפורש באיסור על מונופולין לנצל את מעמדו לרעה, בין היתר באמצעות קביעת מחירים בלתי הוגנים.

לפי הפסיקה הישראלית, תיאום מחירים עשוי להתקיים גם ללא ראיות ישירות להסכמה מפורשת. בפרשת תנובה (ע"א 4120/20), העליון הבהיר כי ניתן להוכיח הסדר כובל גם באמצעות "רמזים והתנהגות מתואמת", כאשר לא ניתן להסביר את הדמיון במחירים באופן אחר.

השוואה לפסיקה בינלאומית

  1. פרשת פ.מ.א – קרטל בינלאומי בשוק הקבלים

בפסיקה הישראלית, המקרה של פסק הדין בעניין פ.מ.א מדגים את האתגרים שבהתמודדות עם תיאום מחירים גלובלי. בפרשה זו נדונה תובענה ייצוגית נגד חברת Vishay Polytech Co., Ltd ותאגידים נוספים, בטענה כי תיאמו מחירי שוק של קבלים – רכיב חיוני במעגלים חשמליים. בית המשפט העליון אישר הסדר פשרה, תוך שהוא מדגיש את קשיי הוכחת הנזק בשל חלוף הזמן.

  1. ארצות הברית – פרשת United States v. Apple Inc.

במקרה זה, אפל וחברות הוצאה לאור תיאמו מחירים של ספרים אלקטרוניים (e-books), תוך ניסיון לעקוף את מדיניות התמחור של אמזון. בית המשפט קבע כי אפל הפרה את חוק Sherman (1890), הנחשב לאחד מהחוקים המרכזיים נגד קרטלים, וחייב את החברה בפיצויים של 450 מיליון דולר.

  1. פרשת Microsoft – חסמי כניסה בשוק הטכנולוגי

פרשת United States v. Microsoft Corp. עסקה בניצול לרעה של כוח מונופוליסטי. בית המשפט האמריקאי קבע כי "מחסום היישומים" שמיקרוסופט יצרה, אשר הוביל מפתחי תוכנה להתאים מוצרים למערכת ההפעלה שלה בלבד, פגע קשות בתחרות. מקרה זה מדגים כיצד דיני התחרות מתמודדים עם שחקנים חזקים השולטים בשוק באופן שמקשה על כניסת מתחרים חדשים.

דוח רשות התחרות 2022 – מגמות ורגולציה בישראל

לפי דוח רשות התחרות לשנת 2022, הרשות פועלת לצמצום הריכוזיות במשק הישראלי תוך חיזוק ההרתעה מול קרטלים. בדוח נבחנה בין היתר השפעת חוק קידום התחרות בענף המזון שנועד למנוע מונופול של רשתות גדולות ולשפר את השקיפות לצרכן.

הדו"ח גם מצביע על חשיבות ההנגשה של מידע פיננסי ועסקי למתחרים קטנים, כדי למנוע יתרון בלתי הוגן בידי התאגידים הגדולים.

דיון ומסקנות

המאבק בתיאום מחירים ובניצול לרעה של מעמד מונופוליסטי הוא אחד מהאתגרים המרכזיים בדיני התחרות. המקרים שנדונו בפסיקה בישראל ובעולם מצביעים על כך שהשוק הדיגיטלי מאפשר לחברות לא רק לתאם מחירים באופן מסורתי, אלא גם להשתמש בטכנולוגיות חכמות כדי להכתיב מחירים ולפגוע בתחרות.

בעוד שבישראל קיימת חקיקה ברורה, האתגר הוא אכיפה אפקטיבית. יש צורך להחמיר את הענישה נגד קרטלים ולפתח כלים שיסייעו להוכיח תיאום גם ללא מסמכים מפלילים ישירים.

מה דעתכם? האם האם הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות באמת מרתיעים חברות גדולות? האם החוק הקיים מספק מענה מספק להתמודדות עם קרטלים בעידן הדיגיטלי?

 

#דיני_תחרות #תיאום_מחירים #משפט_מסחרי #רשות_התחרות #קרטלים #משפטים

error: התוכן באתר זה מוגן.

ברוכים הבאים!

אנא ענו על מספר שאלות קצרות

ליצירת קשר בוואטסאפ, לחצו כאן
דילוג לתוכן