23 בפברואר 2025

סולחה לפתרון סכסוכים: מסורת משפטית-קהילתית בחברה הערבית

סולחה לפתרון סכסוכים: מסורת משפטית-קהילתית בחברה הערבית

רקע היסטורי והגדרת הסולחה

הסולחה היא מנגנון מסורתי ליישוב סכסוכים בחברה הערבית, המבוסס על עקרונות של צדק, פיוס והשבת ההרמוניה החברתית. זהו תהליך קהילתי הנעשה ללא התערבות שלטונית ישירה, ומתמקד בתיקון העוול שנגרם לנפגע ובמניעת הידרדרות נוספת של הסכסוך.

הגישה הרואה בסולחה כלי מרכזי לפתרון סכסוכים מקורה בערכים תרבותיים ודתיים, אשר נשתמרו והועברו מדור לדור. למעשה, מקור המונח "אל-סולח" הוא מההלכה האסלאמית, שבה הוא מתייחס ליישוב סכסוך בדרכי שלום והסכמה. לאורך השנים, מוסד הסולחה התפתח והפך לחלק בלתי נפרד ממערך יישוב הסכסוכים בחברה הערבית, הן בהיבטים משפחתיים והן בסכסוכים רחבי היקף בתוך הקהילה.

שלבי תהליך הסולחה

שלב היערכות הג'אהא

קבוצה של מכובדים בקהילה, הפועלים באופן וולונטרי, נפגשים עם הצדדים המעורבים בסכסוך כדי לאסוף מידע ולבנות תשתית להסכם עתידי. בשלב זה נעשה ניסיון ראשוני למנוע הסלמה ולהשיג "הודנה" (הפסקת אש זמנית).

שלב ההתערבות

מכובדי הקהילה יוצרים מעגל השפעה הכולל שיח דתי, רוחני וחברתי, שמטרתו לעודד את הצדדים להיכנס לתהליך של פתרון הסכסוך.

תקופת ההודנה

הצדדים מתחייבים להימנע מפעולות שיכולות להסלים את הסכסוך. פעמים רבות, משפחת הפוגע נדרשת לעזוב את היישוב לפרק זמן מסוים, כדי למנוע עימותים ולהדגיש את רצינות התהליך.

שלב הכנת ההחלטה

חברי הג'אהא נפגשים עם שני הצדדים, חוקרים את נסיבות האירוע, אוספים עדויות ומגבשים החלטה המבוססת על עקרונות צדק ופיוס.

טקס הסולחה וחתימת ההסכם

ההסכם הסופי נחתם בטקס פומבי, הכולל תשלום פיצוי וקבלה הדדית של התנאים שנקבעו, תוך התחייבות של כל הצדדים לסיים את הסכסוך.

מפגש קהילתי לדיון ופיוס במסגרת תהליך סולחה

ההבדלים בין סולחה להליכי גישור ובוררות

על אף הדמיון בין הליכי סולחה להליכי גישור ובוררות, קיימים מספר הבדלים מהותיים:

  • בגישור ובבוררות, הדמות המתווכת היא ניטרלית, בעוד שבסולחה מדובר במכובדים הנחשבים לבעלי מעמד והשפעה בקהילה.
  • הגישור נעשה לרוב באופן דיסקרטי, בעוד שטקס הסולחה הוא פומבי וכולל את כלל הקהילה.
  • בבוררות, ההכרעה הסופית מחייבת את הצדדים משפטית, ואילו בסולחה נדרשת הסכמה הדדית, תוך עמידה בתנאי ההסכם.

סולחה מול מודל קד"ם

תהליכי הסולחה ומודל קד"ם חולקים תפיסות דומות בנוגע לאחריות המשפחתית והקהילתית בפתרון סכסוכים, אולם יש ביניהם גם הבדלים מהותיים:

  • זהות המשתתפים: בעוד שבקד"ם ההתמקדות היא בקטין הפוגע ובמשפחתו, הסולחה כוללת לעיתים גם נציגים רחבים יותר מהקהילה.
  • תהליך קבלת ההחלטות: בקד"ם המשפחה מובילה את גיבוש התכנית השיקומית, בעוד שבסולחה מכובדי הקהילה הם אלו שמגבשים את ההסכם.

הסולחה היא שיטה מסורתית, המבוססת על צדק מאחה ופיוס קהילתי, המספקת מענה יעיל ליישוב סכסוכים בתוך החברה הערבית. השיטה, אשר שואבת את כוחה מהדת ומהמנהגים החברתיים, מאפשרת לצדדים המעורבים להגיע להבנות ולסיים סכסוכים ללא צורך במערכת משפטית רשמית.

למידע נוסף על גישות שונות בתחום המשפט, ניתן לקרוא מאמרים משפטיים או להירשם לקורסים דיגיטליים.

סולחה לפתרון סכסוכים: מסורת משפטית-קהילתית בחברה הערבית Read More »

קבוצת דיון משפחתית: מודל קד"ם ככלי לפתרון סכסוכים בקרב נוער

קבוצת דיון משפחתית: מודל קד"ם ככלי לפתרון סכסוכים בקרב נוער

רקע והגדרת המודל

קבוצת דיון משפחתית (קד"ם) היא גישה חדשנית לפתרון בעיות בקרב בני נוער, המבוססת על תהליך מובנה של קבלת החלטות בשיתוף המשפחה הגרעינית, הקטין עצמו, המשפחה המורחבת, אנשי מקצוע ודמויות משמעותיות נוספות. תהליך זה הוא וולונטרי לחלוטין, כאשר כל המשתתפים מצטרפים אליו מתוך בחירה חופשית. ההנחיה נעשית על ידי דמות ניטרלית אשר אחראית על תכנון, ארגון וניהול הדיון, כולל הכנת המשתתפים, תיעוד ההחלטות והפצתן.

בתהליך קד"ם, המשפחה אינה רק מקבלת זכות להשתתף, אלא גם נושאת באחריות ובחובה לפתח וליישם תכנית עבור הקטין. המפגש מתרחש לאחר הכנה מקדימה שבה נציגי המשפחה נבחרים ומגוייסים, כמו גם אנשי המקצוע הרלוונטיים לטיפול בקטין.

דיון משפחתי עם איש מקצוע בתהליך פתרון סכסוכים

ההיסטוריה והבסיס החוקי

מודל קד"ם פותח לראשונה בניו זילנד בשנות השמונים בעקבות ביקורת מצד בני המאורים על האופן שבו הממשל טיפל בבעיות משפחתיות בקהילתם. כתוצאה מכך, בשנת 1989, חוקק בניו זילנד חוק חברתי חדש שהפך את קבוצת הדיון המשפחתית לכלי מרכזי בקבלת החלטות בנוגע לקטינים.

בישראל, תהליך קד"ם קיבל תוקף משפטי במסגרת סעיף 12א(ב) לחוק הנוער, המחייב קצין מבחן לבדוק האם ניתן להפנות קטין, שבכוונת הרשויות להעמידו לדין, להליך חלופי. קד"ם הפך להליך חלופי להליך הפלילי, שמטרתו למנוע את תיוגו של נוער עובר חוק כעבריין ולשלבו חזרה בחברה במהירות האפשרית. מפגש הקד"ם כולל את הקטין הפוגע, בני משפחתו, נפגע העבירה, דמויות תמיכה רלוונטיות, וכן אנשי מקצוע אשר מסייעים בניתוח העבירה ובהשלכותיה. מידע נוסף על תהליכים משפטיים ניתן למצוא במאמרים משפטיים.

יתרונותיו של תהליך קד"ם

קד"ם נועד להביא לתועלת הן לפוגע והן לנפגע. הפוגע עובר תהליך של לקיחת אחריות והכרה במעשיו, כולל הבעת חרטה ובקשת סליחה מנפגע העבירה. כמו כן, ההליך מספק מסגרת לתיקון הפגיעה בדרכים שונות – הן רגשית והן חומרית.

קשר לגישות צדק מאחה

המודל של קד"ם מתכתב עם גישת הצדק המאחה, המדגישה את העברת האחריות לתיקון הנזק מהמדינה לידי המעורבים הישירים – הפוגע, הנפגע, המשפחה והקהילה. גישה זו רואה במשפחה יחידה חברתית בעלת כוח ואחריות בטיפול בעבריינות, תוך הדגשת חשיבות הקשרים המשפחתיים והקהילתיים במניעת הישנות עבירות דומות בעתיד.

מודל קד"ם מזכיר בהיבטים מסוימים גם את תהליך הסולחה המסורתי הנהוג בחברה הערבית, שבו מתבצע יישוב סכסוכים באמצעות מנגנונים קהילתיים ללא התערבות המדינה. בשני המקרים, המשפחה והקהילה משמשות גורם מרכזי באחריות לשיקום הפוגע ולתהליך הפיוס עם הנפגע. תהליכים מסוג זה נידונים בהרחבה בבלוג משפטי+.

קבוצת דיון משפחתית היא כלי משמעותי במערכת המשפט והחברה הישראלית, המאפשרת לקטינים עוברי חוק להתמודד עם מעשיהם בצורה שיקומית, תוך שילוב המשפחה והקהילה בתהליך ההחלמה. שילוב של מנגנוני קד"ם בחוק ובמדיניות מסייע למנוע תיוג עברייני של בני נוער ולפתח עבורם מסלול שיקומי אפקטיבי, המבוסס על שיתוף פעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים. יתרונותיו הרבים של התהליך הופכים אותו לכלי חשוב בפתרון סכסוכים, בשיקום קטינים ובהחזרת הסדר החברתי לקדמותו. עבור סטודנטים המעוניינים להעמיק בתחום, ניתן להיעזר בשיעורים פרטיים וליווי בתהליכי כתיבה אקדמית.

קבוצת דיון משפחתית: מודל קד"ם ככלי לפתרון סכסוכים בקרב נוער Read More »

error: התוכן באתר זה מוגן.

ברוכים הבאים!

אנא ענו על מספר שאלות קצרות

ליצירת קשר בוואטסאפ, לחצו כאן
דילוג לתוכן