המחשת ניתוח העבירה הפלילית באמצעות יישום על "פרשת הכדורגלנים והקטינות" (מקרה עומר אצילי ודור מיכה)
- מעין סער
- ניתוח משפטי(+)
עובדות האירוע כפי שעלו מהדיווחים:
פרשת הכדורגלנים והקטינות שנחשפה ע”י אלמוג בוקר (חדשות 13) העלתה תמונה לפיה במהלך יוני 2020, שחקני הכדורגל עומר אצילי ודור מיכה, שהיו שחקני מכבי תל אביב באותה עת, קיימו יחסי מין עם נערות שגילן נמוך מ-16. השחקנים נחקרו לגבי האירוע וטענו כי הנערות שיקרו לגבי גילן וכי לא ידעו שהן קטינות. המשטרה השלימה את הנדרש בחקירה, וחומר החקירה עבר לפרקליטות.
כזכור, התיק נגד שני השחקנים נסגר ע”י הפרקליטות עוד במהלך שנת 2020 בעילה של חוסר אשמה. להלן הודעתה הלקונית של הפרקליטות בעניין: “ההחלטה לסגור את התיק התקבלה לאחר בחינה מעמיקה של מכלול הראיות בתיק, לרבות סרטונים והתכתבויות, ולאחר ביצוע השלמות חקירה. הודעה על כך נמסרה גם לנפגעות העבירה”.
ואנו שואלים – וכי למה חוסר אשמה? הרי על פני הדברים, קיום יחסי מין עם קטינות מתחת לגיל 16 מהווה עבירת “בעילה אסורה בהסכמה” בהתאם לסעיף 346 לחוק העונשין. להלן נוסח הסעיף:
בעילה אסורה בהסכמה
346. (א) (1) הבועל קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – מאסר חמש שנים;
(2) לענין סעיף קטן זה, יראו מטפל נפשי שהוא פסיכולוג, פסיכיאטר או עובד סוציאלי, או מי שמתחזה לאחד מאלה, שבעל קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לקטינה טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה האמור תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מעשים כאמור החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי.
הבה נפנה לניתוח עבירת ה”בעילה אסורה בהסכמה” ויישומה על הפרשה שבענייננו, באמצעות צ’קליסט משפטי+ הרלוונטי לעניין:
יסוד עובדתי: Actus Reus:
התנהגות אקטיבית/פאסיבית (מיצב/החזקה)
מעשה או מחדל (חובת העשייה לפי כל דין או חוזה)
נסיבות מצטברות/מתחלפות – חייבות להתקיים
יסוד נפשי: Mens Rea:
מישור הכרתי – מודעות לטיב המעשה ולקיום הנסיבות
מדובר בעבירה התנהגותית (לא נדרשת תוצאה מעבר להתנהגות הנאשם/חשוד), וכן, ב”עבירה שותקת” בבחינת היסוד הנפשי (כל סוג של “מחשבה פלילית” מספיקה להרשעה).
יסוד עובדתי:
רכיב התנהגותי – הבועל, הגדרת “בועל” בסעיף 345(ג) הינה “המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה”. מכאן, שאם אכן הכדורגלנים קיימו יחסי-מין עם הקטינות – הרכיב ההתנהגותי מתקיים.
רכיב נסיבתי:
- “קטינה”, הגדרת “קטין בסעיף 34כד הינה “אדם שטרם מלאו לו 18 שנים”, כך שהנסיבה מתקיימת.
- “שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים”, כעולה מהדיווחים בפרשה הקטינות היו בשנה ה-16 לחייהן (או בפשטות, בנות 15 ומשהו) ולכן הנסיבה מתקיימת.
- “והיא אינה נשואה לו”, כמובן שהכדורגלנים לא נישאו בטרם קיום היחסים עם הקטינות כך שהנסיבה מתקיימת.
הסעיף ממשיך למסכת נסיבתית חלופית (הנלמדת מהמילה “או” שבאמצע הסעיף), שגם היא בפני עצמה יכולה לקיים את היסוד העובדתי של העבירה. מדובר במסכת נסיבתית הכוללת בעילה במצב של יחסי מרות. אמנם ניתן לקיים דיון פרשני בשאלה האם הפרסום של שחקני הכדורגל מקים “יחסי מרות” כלפי הקטינות, אך קצרה היריעה במסגרת שורות אלו.
אז נוכחנו לראות ש”פרשת הכדורגלנים והקטינות” בהחלט מקיימת ית היסוד העובדתי של העבירה דנן. נפנה כעת לבחינת היסוד הנפשי.
יסוד נפשי –
היסוד הנפשי בניתוח העבירה הפלילית נחלק לשניים: “מישור הכרתי” במסגרתו נדרשת מודעות של הנאשם/חשוד לכלל רכיבי היסוד העובדתי, ו”מישור חפצי” (במסגרתו נדרש ביסוס “מחשבה פלילית”) הרלוונטי לעבירות תוצאה שאינן לענייננו. אם כן, כל שנותר לבסס לצורך גיבוש העבירה הוא המישור ההכרתי:
מישור הכרתי –
1. מודעות לטיב ההתנהגות – יש להניח שהכדורגלנים היו מודעים לטיב התנהגותם בעת קיום יחסי המין.
2. מודעות לטיב הנסיבות – זהו הרכיב שלעמדת הפרקליטות לא התקיים. על-מנת שדרישות היסוד הנפשי יתקיימו במלואן, יש לבסס מודעות של הכדורגלנים לכלל נסיבות העבירה, לרבות הנסיבה לפיה מדובר בקטינות. כעולה מהדיווחים בתקשורת, הקטינות “זייפו” את גילן ומכאן הטענה כי הכדרוגלנים לא היו מודעים לטיב הנסיבה של “קטינה”. נסייג ונאמר שאפשר בהחלט להתווכח האם מדובר ב”עצימת עיניים” מצד הכדורגלנים (שהפסיקה קבעה ככזו שיכולה לקיים את דרישת המודעות).
מקווים שסייענו לכם אפילו במעט בהפנמת אופן הניתוח של העבירה הפלילית, באמצעות יישומה על מקרה ממציאות חיינו שכולנו נחשפנו אליו 🙂בהצלחה במבחן! 💪
