שם המחבר: מעין סער

מזונות

מזונות

באופן כללי, “מזונות” הם תשלומים אותם חייב אחד מבני המשפחה כלפי משנהו. התשתית החוקית בישראל לחיוב אדם בדמי מזונות נקבעה בחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי”ט-1959. החיוב בדמי מזונות מתחלק לשלושה סוגים: דמי מזונות לבן או בת זוג, דמי מזונות ילדים ודמי מזונות לשאר בני משפחה.

כידוע, במרבית המקרים הגבר הוא זה המשלם מזונות לאשה, אך אין זה הכרח. באופן עקרוני, החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי”ט-1959, מגדיר את שני הורי הקטין כחייבים במזונות, כל הורה על פי הכנסתו הכוללת מכל מקור הכנסה. דהיינו, בהתאם לחוק זה, מזונות הילדים מתחלקים בין הורי הילד על פי הכנסותיהם ולא על פי מינם. אולם, חוק זה חל רק על אוכלוסיית אזרחים מצוצמת בישראל המוגדרת כחסרת דת בעוד שיתר הציבור כפוף בעניין מזונות לכללי הדת אליו הוא שייך. בהתאם לדין היהודי, על פיו נקבעים מרבית תשלומי המזונות במדינת ישראל, חובת המזונות נופלת על כתפי הגבר. עם זאת, מסתמנת מגמה פסיקתית, לפיה שואף בית המשפט להחיל יותר עקרונות אזרחיים השאובים מהחוק המוצג בכל הקשור לדיני משפחה.  

כמו כן, חשוב לדעת שתביעת מזונות אינה מחייבת הליך גירושין. תביעה כזו יכולה להיות תביעה עצמאית בה דן בית המשפט בנפרד וללא כל קשר להליך גירושין. התביעה תידון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין דתי. כמובן, שתביעת מזונות יכולה גם להתדיין כחלק מתביעת גירושין שמזונות נכרכו אליה.

מזונות ילדים

כאמור, הדין אשר חל על הורים בעניין מזונות ילדיהם תלוי בדת אליה הם משתייכים. באשר למקרה בו שני בני הזוג יהודיים, הדין החל הוא הדין העברי. בהתאם לדין העברי, האב הוא זה החייב לשאת בצרכים ההכרחיים של ילדיו שטרם מלאו להם 15 שנים. באשר למזונות ילדים שהם מעבר לסכום המוגדר כצרכים הכרחיים, שני ההורים חייבים במזונות לפי יחס הכנסותיהם בהתאם לחוק המזונות.

מזונות לבן או בת זוג

ישנם מקרים בהם תביעת המזונות לא תהיה לשם הזנת קטינים, אלא על מנת להזין את אחד מבני הזוג. ראוי לציין שבקביעת סך המזונות שאדם חייב לספק לבן זוגו, רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון – מכל מקור אחר. כידוע, בישראל, מרבית המזונות לבן זוג אשר נקבעים הם מזונות אישה, אף שבית המשפט רשאי אף לפסוק מזונות לגבר.

מזונות זמניים

מזונות זמניים נתבעים לרוב מצד האשה וילדיה במסגרת הליך גירושין, במטרה לקבל דמי מזונות עוד בטרם הושלם הליך הגירושין – הליך אשר ידוע כארוך ומייגע. הטעם העומד בבסיס פסיקת מזונות זמניים, הוא הצורך לאפשר לאישה ולילדיה להמשיך לחיות ברמת החיים אליה הם הורגלו לאורך חיי התא המשפחתי. 

מזונות כאשר האישה עובדת

בדיון על דמי מזונות במקרה בו האישה עובדת למחייתה, רשאי הגבר לטעון טענת “מעשה ידיה” יהיו “תחת מזונותיה”. בהתאם לטענה זו, כאשר הכנסתה של האישה מעבודה מספקים את צרכיה, הגבר פטור מלזון אותה. ואולם, באם האישה עובדת אך אין בשכרה מספיק כדי לשמור על רמת חייה כפי שהייתה בשנות הנישואין, יחוייב הגבר במזונות בסך אשר ישלים לאישה את רמת החיים הנדרשת.

אישה מורדת/מעוכבת מחמתו

בהתאם לדין העברי, כאשר האישה מסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה היא נחשבת ל”אישה מורדת”. המשמעות היא שבאם בית המשפט לא מוצא הצדקה לסרבנותה האישה מפסידה את זכאותה למזונות. כמו כן, כאשר אישה מנועה מלהינשא לאחר מאחר שבעלה לא מעניק לה גט (או לחלופין בעיית היבם), היא נחשבת ל”מעוכבת מחמתו”. במקרה כזה, נקבע בפסיקה כי במידה שהאישה “מעוכבת מחמתו” על אף פסק דין אשר קבע כי על הבעל להעניק לה גט, היקף זכאותה למזונות הינו רחב ביותר. 

חישוב דמי מזונות (הפרמטרים)

בהתאם לדין העברי, חישוב דמי מזונות ילדים כולל שני סוגים של צרכים: “צרכים הכרחיים” (בהם נושא האב לבדו) ו”צרכים מדין צדקה” (מחולקים בין בני הזוג). לאור מגוון הסיטואציות והנתונים השונים של כל תיק גירושין, אין אפשרות לקבע את חישוב מזונות הילדים בנוסחה אחת קבועה. עם זאת, הפרמטרים להם נותן בית המשפט משקל בעת קביעת דמי המזונות ידועים. על כן, בהתאם לנתוני תיק פלוני, ניתן לבצע הערכה טובה לגבי גובה דמי מזונות עוד בטרם פסק אותם בית המשפט. 

ככלל, הפרמטרים המרכזיים לפיהם נקבע גובה דמי מזונות ילדים הם: צרכים הכרחיים של הילדים; צרכי הילד מעבר למזונות ההכרחיים (צרכים מ”דיני צדקה”); גיל הילדים; רמת השתכרות האב בפועל; כושר השתכרות האב (פוטנציאל השתכרות); רמת השתכרות האם בפועל; המצב הבריאותי והנפשי של הילדים וכל נתון נוסף הרלוונטי למקרה.



מזונות Read More »

כתיבה ותכנון צוואה

כתיבה ותכנון צוואה

באופן כללי, צוואה היא כל בקשה של אדם באשר לדברים שייעשו למענו, או בעניינו, לאחר מותו. במובנה המשפטי, צוואה היא מסמך בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. חוק הירושה, תשכ”ה-1965 (להלן: חוק הירושה), מסדיר באופן סטטוטורי את נושא הירושה במדינת ישראל. יצוין, כי מסמך צוואה יהא בר תוקף משפטי רק אם נעשה באחת מן הדרכים הקבועות בדין, כפי שיפורט להלן, ולא נפל בו פגם שלא ניתן לתיקון.

חשוב להכיר, כי חוק ההתיישנות אינו חל על צוואה. לפיכך, תוקפה של צוואה אינו תם אלא בפטירת המוריש או בעריכת צוואה חלופית. כמו כן, ראוי לתת את הדעת לתכנון הצוואה ואופן חלוקת רכוש המצווה. לכן, מומלץ להכין את רשימת כל הנכסים שנמצאים בבעלות המצווה. מומלץ כי רשימה זו תכיל את כל נכסי המצווה, אף אם הם נראים נזילים או לא משמעותיים. 

דרכים לכתיבת צוואה

קיימות ארבע דרכים לכתיבת צוואה, כדלקמן:

צוואה בעל פה – חוק הירושה מגדיר מספר דרישות, צורניות ומהותיות כאחד, על מנת שצוואה בעל פה תהא בעלת תוקף משפטי מחייב. כך, נדרש כי המצווה יהיה על ערש דווי, או לכל הפחות, יאמין כי הוא במצב זה. בנוסף, על הדברים להיאמר בעל פה ובפני שני עדים המבינים את שפתו של המצווה. כמו כן, נדרש בחוק, כי דברי המצווה ירשמו בזיכרון דברים תוך ציון התאריך ונסיבות המקרה. על שני העדים להפקיד את זיכרון הדברים בבית המשפט, במועד הסמוך למתן הצוואה שבעל פה. ראוי לציין, כי צוואה בעל פה היא סוג צוואה בעייתי, ולכן נוהג בית המשפט בהקפדה רבה על מילוי כל הדרישות המפורטות בחוק ככתבן וכלשונן. כמו כן, במקרה בו, המצווה ממשיך לחיות, הרי שהצוואה שבעל פה בטלה כעבור חודש ימים ממסירתה. 

צוואה בכתב יד – כאשר מצווה הצוואה רושם את צוואתו בכתב יד וחותם עליה, כתב היד מהווה הוכחה לרצונו האמתי של המצווה. לפיכך, כתב היד משמש תחליף לדרישת העדים אשר קיימת בצוואה שבעל פה. ראוי לציין, כי על הצוואה להיכתב מתחילתה ועד סופה בכתב ידו של המצווה, כדי שזו תהא כשרה ובעלת תוקף משפטי מחייב. לדידנו, אין זה מומלץ לבצע סוג זה של צוואה. ראשית, לאור העובדה שצוואה בכתב יד עלולה להיחשף ביתר קלות לטענות פסלות מצד מתנגדים לצוואה. שנית, מאחר שכתיבת צוואה ללא ידע מוקדם בנושא, עלולה להוביל לתוצאות אליהן לא התכוון המצווה. יתרה מזאת, בעוד שצוואה בעל פה מתקבלת לאור דוחק הזמנים הנובע מגסיסתו של המצווה, קשה למצוא טעם ראוי לכתיבת צוואה בכתב יד.

צוואה בפני רשות – בצוואה מסוג זה, לא נהוג לעשות שימוש בזמנים המודרניים. המדובר במסירת הנחיות בעל פה לשופט אשר רושם אותן בצורה נכונה ומגבש צוואה. סוג צוואה זה, שימש בעבר את אלו שלא ידעו קרוא וכתוב. כיום, הציבור אשר אינו יודע קרוא וכתוב מצומצם באופן משמועתי משהיה בעבר, וכן, כיון ניתן לשכור את שירותיו של משרד עורכי דין המתמחה בתחום.

צוואה בעדים –  זו הדרך המומלצת ביותר ואף המקובלת לערוך צוואה. צוואה בעדים היא צוואה מודפסת, הכוללת את תאריך עריכת הצוואה ונחתמת בנוכחותם של שני עדים. על שני העדים לחתום על גבי הצוואה, ולאשר כי המצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו וכי הצוואה נחתמה על ידי המצווה בנוכחותם. שני העדים אינם יכולים להיות יורשי הצוואה או אף בעלי עניין בה.     

יורשים:

במקרה בו אדם הלך לעולמו מבלי שהוא הותיר אחריו צוואה, יורשיו יהיו היורשים הקבועים בחוק הירושה. על כן, יורשים בהעדר צוואה נקראים “יורשים על פי דין”. בהתאם לחוק, בהיעדר צוואה חוקית של הנפטר, יחולק רכושו בין בן זוגו לבין ילדיו, באופן שבו בן הזוג יורש מחצית מהרכוש והילדים מתחלקים במחצית השנייה באופן שווה. לפיכך,  אדם אשר מעוניין שרכושו יחולק בשונה מהמתואר מעלה, נדרש לערוך צוואה שתגדיר במפורש את אופן חלוקת הרכוש בו הוא מעוניין.

רצון הנפטר:

כפי שהוסבר, עריכת צוואה שתגדיר במפורש את רצון המוריש, היא הדרך היחידה להבטיח שאכן, הרכוש שנצבר במהלך חייו יעבור לידיים הנכונות ויחולק לפי רצון הנפטר לאחר שהלך לעולמו. ניסיון החיים מלמד, כי רק במקרה שבו קיימת צוואה חוקית, יכול עורך הצוואה להיות שקט ובטוח שאכן, לאחר פטירתו, רכושו יחולק כפי שציווה ולא באופן אחר. בנוסף, רבים המקרים בהם חלק מהיורשים מערערים על חוקיות הצוואה, בטענה לפיה מצבו הנפשי של הנפטר בעת עריכת הצוואה היה רעוע והצוואה אינה הולכת אחר רצונו האמיתי של הנפטר. על כן, מומלץ להכין אישור רפואי שמוכיח את מצבו הנפשי החיובי של עורך הצוואה ולצרפו כנספח לצוואה.



כתיבה ותכנון צוואה Read More »

חלוקת רכוש

חלוקת רכוש

חלוקת רכוש

כאשר מגיעים לשלב חלוקת הרכוש בהליך גירושין, ניתן לזהות דפוסי התנהגות שונים ומגוונים של בני זוג שונים. ישנם כאלו שנלחמים זה עם זה על כל פרט ופרט ומנסים לשים ידם על רכוש רב ככל הניתן, ישנם אנשים שבוחרים להשאיר את כל הרכוש המשותף לבן הזוג ממנו התגרשו, וישנם זוגות שבוחרים לפתור את הבעיה על ידי מכירת הרוכש המשותף כולו וחלוקת הכסף שמתקבל ביניהם. לכל זוג הפונה להליך גירושין יש את האופי והדרך הייחודיים לו, ובהתאם גם נעשה הליך חלוקת הרכוש.    

הליך גירושין הוא הליך שאינו פשוט לאף אחד ולכל חלק וחלק בהליך זה השפעה מכרעת על חיי בני הזוג. ואולם, גיבוש הסדר חלוקת הרכוש ידוע כאחד מהחלקים המטלטלים והקשים ביותר בהליך הגירושין. זאת, מאחר שרבים המקרים בהם חלק זה הופך לזירת ניגוח ונקם בין בני הזוג כאשר כל אחד שואף לסיים את ההליך כש”ידו על העליונה”.  

כללים בחלוקת רכוש

הרכוש המחולק בין בני הזוג במהלך הליך הגירושין הוא למעשה, כל זכות בעלת שווי כלכלי אשר צברו בני הזוג יחדיו, או כל אחד בפני עצמו, במהלך חייהם הנשואים המשותפים. כמובן שחלוקת הרכוש מביאה בחשבון גם חובות כספיים שצברו הצדדים (שיתוף בחובות). הזכויות אשר אינן נכללות בחלוקת הרכוש הן זכויות המהוות רכוש פרטי של אחד הצדדים ואשר נצברו לפני הנישואין. כמו כן, מתנות וירושות שקיבל אחד מהצדדים באופן בלעדי, אינם נכנסים לחלוקת הרכוש אף אם הם התקבלו במהלך החיים המשותפים.  

חוק יחסי ממון 

חוק יחסי ממון, הוא החוק המגדיר את אופן חלוקת הרכוש במהלך גירושין וחל על בני זוג אשר נישאו לאחר יום 1.1.74 בלבד. בהתאם לחוק, איזון המשאבים בין בני הזוג יתרחש רק לאחר פקיעת הנישואין, קרי לאחר פסק דין המאשר את גירושי הזוג. חלוקת הרכוש בין בני הזוג נעשית בדרך כלל בצורה שוויונית, אך ראוי לציין כי חוק יחסי ממון מסמיך את בית המשפט ובית הדין לחרוג מן החלוקה השווה מטעמי צדק.

חזקת השיתוף 

כאמור, לגבי זוגות נישואים אשר נישאו לאחר יום 1.1.74, חל חוק יחסי ממון אשר מסדיר את חלוקת הרכוש המשותף כפי שתואר למעלה. נשאלת השאלה, מה ההסדר החל לגבי זוגות אשר נישאו לפני מועד זה. באשר לזוגות אלו, והן באשר לזוגות ידועים בציבור המסיימים חיי שיתוף, חלה הלכת השיתוף לפיה, כבר במהלך חיי השיתוף קיימת לשני בני הזוג זכות קניינית ברכוש המשותף אשר נצבר במהלך הנישואין. על כן, כל בן זוג רשאי לגשת בכל עת לאחת מהארכעות השיפוטיות המתאימות, בבקשה לחלוקת הרכוש. זאת, מבלי שייאלץ להמתין לפקיעת הנישואין הפורמאלית. חשוב לציין, כי חזקת השיתוף תחול רק במידה שבני הזוג קיימו חיים משותפים בבית משותף. 

באם מעוניינים הצדדים להפעיל הגנה על נכסים מפני חזקת שיתוף, האפשרות הפשוטה ביותר להגן על נכסים מפני חזקה זו, היא גיבוש הסכם ממון או בקשה  לפס”ד הצהרתי. כמובן, שגיבוש הסכם ממון זו מלאכה הדורשת איש מקצוע בעל נסיון והתמקצעות בתחום דיני המשפחה.

הברחת נכסים

המדובר בתופעה בה אחד מבני הזוג מנצל לרעה את חוסר המעורבות של בן הזוג השני בענייני הרכוש והזכויות, על מנת להעביר לבעלותו הבלעדית נכסים. אם באמצעות מכירות מדומות לידי גורם צד ג’, ואם באמצעות “ריקון” חשבון הבנק המשותף על ידי העברות בנקאיות או עסקאות מופרזות בכרטיס האשראי. שיטה נוספת ומתוחכמת יותר של הברחת נכסים, היא יצירת חובות מדומים בידי בין הזוג המבצע את ההברחה. כך, החוב המדומה חל על שני בני הזוג (אף שהחוב אינו קיים) ואף משמש את בן הזוג להציג עצמו כנמצא במצוקה כלכלית.  (הן משום שהם חלים על שני בני הזוג והן כדי להציג מצב פיננסי קשה). בעניין זה, חוק יחסי ממון מעניק לערכאות השיפוט מרחב שיקול דעת, לתת לפעולות הפסולות המתוארות משקל ראוי באיזון המשאבים.



חלוקת רכוש Read More »

הסכם שלום בית

הסכם שלום בית

הסכם שלום בית

ככלל, הסכם שלום בית הוא הסכם הנערך על ידי עורך דין או מגשר, ומטרתו, השכנת שלום בית בין בני הזוג. דהיינו, המדובר בניסיון “להציל” את חיי הנישואין בטרם פונים לגירושין. במסגרת גיבוש ההסכם, מגדירים בני הזוג (כאמור, בליווי עורך דין או מגשר) את המחלוקות ביניהם, ובהתאם, מעגנים הסכמות שונות אשר ימנעו מהם חילוקי דעות ומאבקים.

קיימים מקרים שונים בהם בני זוג שנישואיהם עלו על שרטון, עשויים לכרות הסכם שלום בית. מקרה אחד, הוא המקרה בו אחד הצדדים מגיש תביעה לשלום בית, וכך למעשה מעניק לערכאת השיפוט לקבוע כי על בני הזוג לבצע ניסיון להשכנת שלום בית. מקרה אחר, הוא המקרה בו ערכאת השיפוט הדנה בהליך הגירושין של בני הזוג, מציעה לנסות להשכין שלום בית בטרם משלימים את הליך הגירושין. מקרה נוסף והמומלץ ביותר לטעמינו, הוא המקרה בו בני הזוג פונים לגישור ולגיבוש הסכם שלום בית עוד בטרם פנה אחד מהם לערכאות שיפוטיות. כך, ההסכם מנטרל קשיים ונגעים רעים אשר במקרים רבים נמנים במנת חלקם של זוגות מתגרשים, כדוגמת תופעת “מרוץ הסמכויות” ומאבקים אינטרסנטיים אחרים.

ראוי לציין, כי במקרים מסוימים, בוחרים בני הזוג הפונים לגיבוש הסכם שלום בית, לכרות הסכם אשר מסדיר ניסיון השכנת שלום בית ו”הצלת” חיי הנישואין, אך כולל בתוכו אף הסדר גירושין במקרה ששלום הבית לא יצלח. הסכם מעין זה, מכונה “הסכם שלום בית ולחלופין גירושין”. ההסכם בנוי כך שהחלק העוסק בהסדר הגירושין, נכנס לתוקף רק לאחר שניסיונות השכנת שלום הבית העלו חרס. היתרון בהסכם המתואר, הוא שגיבוש והגדרת הסדר הגירושין למפרע, עוד בטרם כישלון שלום הבית, מעניק לבני הזוג בטחון ויציבות, ואף מאיין את הרצון של בני הזוג לבצע פעולות לשיפור האינטרסים שלהם על פני בני זוגם במקרה של פרידה וגירושין – פעולות אשר פוגעות באופן ניכר בסיכויי ההצלחה של שלום הבית המיוחל.        

הגדרת המחלוקות

ראשית, חשוב להדגיש, כי על מנת לשפר את סיכויי ההצלחה של הסכם שלום בית, מומלץ לנסח את סעיפיו באופן המגלה הבנה לגבי המחלוקות הניטשות בין בני הזוג. כמובן, שככל שהמחלוקות יוצגו בדרך מקבלת ובונה יותר, המאפשרת את יישובן טוב יותר, כך סיכויי ההסכם להצליח גוברים. בנוסף להגדרת המחלוקות עצמן, על הסכם שלום בית אף לכלול את ההסדרים והדרכים לפתרון המחלוקות שהוצגו בהסכם. על כן, עליו לכלול תנאים ודרישות בהם בני הזוג מתחייבים לעמוד. נושאי המחלוקות יכולים להיות רבים ומגוונים, החל מנושאים פרקטיים כדוגמת חלוקת מטלות הבית או אופן קבלת ההחלטות המשפחתיות, וכלה בנושאים אישיים יותר כהגדרת “זמן איכות” של בני הזוג יחדיו או אופן המפגש עם הורי בני הזוג.  

 אישור הסכם שלום בית:

לאחר עריכת הסכם שלום בית, על מנת להכניסו לתוקף ולהעניק לו נפקות משפטית, יש להביאו לאישור אחת משתי הערכאות השיפוטיות להן סמכות הדיון בענייני גירושין – בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (לגבי זוגות יהודיים). לאחר שהערכאה השיפוטית אישרה את ההסכם, הוא מקבל תוקף של פסק דין, ומחייב את הצדדים מבחינה משפטית.  

אכיפת הסכם שלום בית:

אכיפת הסכם שלום הבית היא סוגיה מעט סבוכה. בשונה מפסקי דין סטנדרטיים, לא ניתן לאכוף הסכם שלום בית באמצעות הגשתו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל (אף שההסכם אושר על ידי ערכאה שיפוטית וקיבל מעמד של פסק דין). עם זאת, במסגרת בקשה להסכם שלום בית, ניתן לבקש מערכאת השיפוט שתטיל סעדים זמניים כדוגמת צו עיקול על נכסי מי מהצדדים או צו איסור יציאה מהארץ. זאת, בניסיון להבטיח שתנאי ההסכם יקוימו על ידי הצדדים. במקרה בו הופר ההסכם על ידי אחד הצדדים, האפשרות העומדת בפני הצד שכנגד, היא פנייה לערכאה השיפוטית הרלוונטית להמשך הליכים.     



הסכם שלום בית Read More »

הסכם ממון טרום נישואין

הסכם ממון טרום נישואין

הסכם ממון טרום נישואין:

הסכם ממון טרום נישואין, הוא חוזה משפטי ייחודי הנחתם בין בני זוג העומדים בפני כריתת ברית הנישואין. כמשתמע משמו, ההסכם נחתם למפרע, קרי, עוד בטרם נערך טקס הנישואין עצמו. במסגרת ההסכם, בני הזוג מגדירים ביניהם את המשטר הממוני ואת הסדרי הרכוש אשר יחולו על נכסיהם מבחינה משפטית לאורך חיי הנישואין ובמקרה בו הנישואין יגיעו לקיצם.

למעשה, ניתן להתייחס להסכם ממון כאל מעין “תעודת ביטוח”, אשר תופעל במקרה של סיום הנישואין. מטרת הסכם הממון, היא להבטיח שגם במקרה של סיום הנישואין, לא תתעוררנה פלוגתאות משמעותיות בין בני הזוג, אשר יקשו עוד יותר על הליך הגירושין. לשם כך, מסכימים בני הזוג איך יראו יחסיהם הממוניים במקרה של פרידה מבעוד מועד.         

מניעים לעריכת הסכם טרום נישואין:

ניתן לזהות מספר מניעים מרכזיים אשר עומדים בבסיס ההחלטה של בני זוג לכרות הסכם ממון טרום נישואין. ראשית, כפי שהוצג בשורות למעלה, בני זוג רבים מעוניינים להבהיר ולהסדיר את התנאים של פרידה פוטנציאלית עתידית, על מנת להקל על ההליך הקשה. כך, מונעים בני הזוג מבעוד מועד, התכתשויות משפטיות מיותרות המלוות בעלויות גבוהות, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה נפשית. בנוסף, במקרים רבים, גיבוש הסדר הרכוש לאחר פרידה, מגביר את תחושת הוודאות בתהליך בניית הבית המשותף. מניע נפוץ נוסף לעריכת ההסכם דנן, הוא הגנה על הצד האמיד יותר בין בני הזוג, כך שלאחר פירוק הבית המשותף יישאר הוא עם הונו האישי המקורי, אתו הגיע לברית הנישואין. כמו כן, קיים מניע של מניעת סרבנות גט כפי שיפורט בשורות הבאות.     

מניעת סרבנות גט:

כידוע, אדם יהודי אשר מעוניין להתגרש מבן זוג אליו הוא נשוי כדת משה וישראל, עשוי להישאר מסורב גט בשל סירוב הצד השני. במצב זה, לבן הזוג אשר מעוניין להתגרש נשללת האפשרות להתחתן בשנית לבן זוג חדש. כמו כן, צאצאיהם של אישה עגונה מקבלים על פי הדין העברי מעמד של “ממזרים”, על כל השלכותיו של מעמד זה. לאור החשיבות הגדולה של קבלת גט בהתאם לדין העברי, התפתחה התופעה אשר קיבלה את הכינוי “סרבנות גט” אשר נובעת ממניעים רבים ושונים של סרבני הגט. הסכם ממון טרום נישואין, מהווה כלי משפטי יעיל להתמודדות עם תופעה זו ולמיגורה. זאת, באמצעות סעיף בהסכם הקובע תשלום חודשי מסוים, על ידי בן הזוג הסרבן לבן הזוג המסורב. 

משמורת:

עניין נוסף אשר ניתן ומקובל לעגן במסגרת הסכם הממון הוא משמורת הילדים. מאחר שטובת הילד היא היסוד המרכזי המנחה כל הסדר גירושין, הסכם ממון הכולל הסדרה של משמורת הילדים, נדרש את אישורה של ערכאת השיפוט הרלוונטית.  

חלוקת הרכוש:

במידה מה, ניתן לטעון, כי סעיף חלוקת הרכוש בהסכם ממון הוא סעיף מיותר. זאת, לאור חוק יחסי ממון, המגדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני הזוג וחל על זוגות שנישאו לאחר ה- 1.1.74. בהתאם לחוק, כל אחד מבני הזוג זכאי לרכוש האישי שהביא עמו בתחילת הדרך, ובנוסף, למחצית הרכוש שצברו בני הזוג בתקופת חייהם המשותפים. הגדרת החוק לרכוש הינה, כל זכות בעלת שווי כלכלי מסוים. עם זאת,  קיימת חשיבות לסעיף חלוקת הרכוש בהסכם, שכן הוא כולל את פירוט הנכסים שהביאו עימם בני הזוג, ומונע מחלוקות בעניין זה.

בית משותף:

רבים המקרים בהם דירת המגורים של בני הזוג מהווה סלע המחלוקת הניטשת ביניהם. כפי שיוסבר להלן, הסכם ממון טרום נישואין הינו למעשה האמצעי היחידי, באמצעותו ניתן להבטיח שדירת המגורים המשותפת תישאר בבעלות בן הזוג שהינו בעליה המקורי של הדירה. 

ברור הוא, כי כאשר דירת המגורים נרכשה במשותף במהלך חיי הנישואין, הדירה שייכת לשני בני הזוג בחלקים שווים. אולם, כאשר דירת המגורים אשר שימשה את בני הזוג במהלך הנישואין, הייתה נכס אישי של אחד מבני הזוג בשלב המוקדם לחייהם המשותפים, הסדר חלוקת הרכוש אינו כה פשוט. לכאורה, בהתאם לחוק יחסי ממון, לאחר הגירושין, דירת המגורים שייכת לבן הזוג שהיה בעליה המקורי. ברם, בית המשפט העליון קבע בהלכת קנובלר חזקה משפטית הנקראת “חזקת שיתוף ספציפית בדירת מגורים”. על פי החזקה, בנסיבות מסוימות, רשאי בן הזוג שאינו הבעלים המקורי של דירת המגורים, לתבוע מחצית מן הזכויות בה. זאת, אלא אם כן קיים הסכם ממון שקובע אחרת וגובר על חזקת השיתוף המתוארת. אי לכך, להסכם ממון טרום נישואין יש חשיבות רבה בכל הנוגע להגנה על דירת מגורים אישית של אחד מבני הזוג.   

אישור ההסכם:

על מנת שלהסכם ממון טרום נישואין יהא תוקף משפטי מחייב, עליו להיערך בכתב ולבוא לידי אישור בפני אחד מאילו: נוטריון; רשם הנישואין; בית הדין הרבני; בית המשפט לענייני משפחה. במידה ומעוניינים בני זוג נשואים, לאשר הסכם ממון אשר ערכו לאחר ברית הנישואין, יש צורך באישור של בית הדין הרבני, או לחלופין, בית המשפט לענייני משפחה.




הסכם ממון טרום נישואין Read More »

הסכם לכבוד הדדי ולחיים משותפים

הסכם לכבוד הדדי ולחיים משותפים

הסכם ממון
הסכם לכבוד הדדי ולחיים משותפים:

הסכם לכבוד הדדי

הסכם לכבוד הדדי הוא הסכם קדם נישואין עליו חותמים בני זוג אשר מעוניינים להסדיר את יחסי הממון ביניהם ולמנוע סרבנות גט מבעוד מועד. דהיינו, הסכם לכבוד הדדי הוא  כלי משפטי המשרת זוגות אשר מעוניינים “להקדים תרופה למכה” ולהסדיר את סיום יחסיהם, במידה שאלו יעלו על שרטון. 

הסכם לכבוד הדדי, ככל הסכם אשר נכרת בין שני הצדדים, יכול לכלול בחובו כמעט כל הסכמה והסדר בו יחפצו בני הזוג. יחד עם זאת, נושא ייחודי ומרכזי המוסדר במסגרת ההסכם דנן הוא מניעת סרבנות גט. ההסכם כולל התחייבויות הדדיות לתשלום מזונות מוגדלים, מבן זוג המסרב להתגרש למשנהו. בנוסף, ההסכם מחייב את דורש הגירושין להשתתף בתהליך שיקום הנישואין במקרה שהנתבע לגירושין דורש זאת. שתי ההתחייבויות לעיל, מעלות באופן משמעותי את הסיכויים לכך שבני הזוג יגיעו להסכמה משותפת כזו או אחרת – אם יחליטו לפנות לגירושין או אם יחליטו לפנות לשלום בית.

חשוב לתת את הדעת ליתרון שבמניעת סרבנות גט מבעוד מועד. זאת, הן לאור המניעים השליליים העומדים בבסיס הסרבנות, והן בשל ההשלכות הקשות על המשך חייו של בן הזוג אשר מעוניין לסיים את חיי הנישואין. הסכם לכבוד הדדי, הינו כלי משפטי הנועד להתגבר על תופעת סרבנות הגט, באמצעות הסדרת תנאי הגירושין למפרע. עם זאת, ראוי לציין, כי הסכם לכבוד הדדי, אשר נועד בין היתר להימנע ממצב של עגינות האישה, אינו פותר את בעיית העגינות המסורתית אשר נובעת מאי כשירותו של הבעל להעניק גט בשל היעדרו הפיסי או בשל אי שפיות או אובדן הכרה, אלא את הבעיה של סרבנות גט בלבד.

הסכם לחיים משותפים

הסכם לחיים משותפים הוא הסכם אשר נועד להסדיר ולקבוע את מערכת הזכויות והחובות בין בני הזוג. בשונה מהסכם ממון, אשר לרוב נוגע ביחסי הממון בלבד, הסכם לחיים משותפים עוסק במכלול הסוגיות השונות שבחיי המשפחה. ההסכם מגדיר את היחסים המשפחתיים, החל מהשלב הראשוני של מיסוד הקשר הזוגי, עובר לחיי היומיום ובניית הבית המשותף, וכלה בתום חייו של התא המשפחתי.

חשוב לציין, כי הסכם לחיים משותפים, אשר נועד לעגן מבחינה משפטית את מערכת היחסים הזוגית, מעניק מענה הולם לזוגות המעוניינים לבסס חיי משפחה בישראל, אך מסיבות כאלו ואחרות אינם רשאים להינשא בישראל, או לחלופין, זוגות אשר מעוניינים לבסס חיי משפחה בישראל ואינם רוצים להינשא כדת משה וישראל.

לאור העובדה שהסכם לחיים משותפים נערך ונכרת בשלב הזוגי בו האהבה, ההתחשבות וההרמוניה הם מנת חלקם של בני הזוג, וכל צד רוצה בטובתו של האחר, יש להניח כי ההסכם יהיה הוגן, שקול ויענה על הכוונות וההסכמות האותנטיות של הצדדים. לפיכך, אף החשיבות והמשמעות הרבה שבעריכת הסכם לחיים משותפים אצל עורך דין המתמחה בתחום. רק כך, ניתן להבטיח שההסכם יספק בעתיד את ההגנה והמענה שמשקפים את רצון הצדדים כהלכה.

מה כולל הסכם לחיים משותפים

ראשית, חשוב להדגיש, כי הסכם לחיים משותפים הוא הסכם אשר נכתב באופן אישי וספציפי עבור בני הזוג, ולכן, אין הסכם לחיים משותפים אחד אשר יהיה זהה למשנהו. עם זאת, ניתן להצביע על מבנה קבוע של ההסכם ונושאים קבועים אותם הוא מסדיר. כך, הסכם לחיים משותפים נפתח בפרק הצהרתי, בו מצהירים בני הזוג על אהבתם ורצונם לקיים חיי משפחה ושיתוף. יש לתת את הדעת לכך, שבמקרה בו עסקינן בבני זוג אשר אינם רשאים להינשא בישראל, הצהרה זו מהווה למעשה אפשרות ריאלית ומעשית עבורם, להצהיר על המחויבות הזוגית ביניהם ולעגנה מבחינה משפטית.

בהמשך ההסכם, מתחייבים בני הזוג לנהוג בתום לב ולכבד האחד את השני. בנוסף, ההסכם מסדיר את יחסי הממון והרכוש בין בני הזוג באופן שהם חפצים בו. הפרק האחרון בהסכם, מסדיר את פירוק הבית המשותף, במקרה בו חלילה מחליטים בני הזוג לסיים את מערכת היחסים ביניהם. בחלק זה, בני הזוג מגדירים את המנגנון ליישוב סכסוכים בעת מחלוקת או פרידה.

נושאים נוספים להם נותן ההסכם מענה הם: סוגיית המגורים המשותפים; סוגיית הילדים ומשמורות; מקרה של אובדן כושר השיפוט, מחלה קשה או מותו של אחד מבני הזוג; הסדרת ירושות; חלוקת רכוש משותף במקרה של פרידה; סמכות השיפוט שתדון בפירוק הבית המשותף ועוד. 








הסכם לכבוד הדדי ולחיים משותפים Read More »

הסכם גירושין

הסכם גירושין

תופעת הגירושין בישראל נדונה רבות הן ברמה המשפטית חוקית והן ברמה החברתית. עם זאת, עדיין יש לתת את הדעת לכך ששיעור המתגרשים הישראלים נמצא בעלייה מתמדת. מגמה זו אינה עומדת לטובתו של אלו הנמצאים בתחילת ההליך. לאור אלמנטים דומים בין הארועים, לעיתים נשמעות אמירות אשר משוות את ההתמודדות עם הליך גירושין להתמודדות עם אובדן של קרוב או רע. גירושין, בחלק הארי מן המקרים, אינם מסתיימים באירוע בודד ורגעי, אלא מהווים תהליך ארוך ומורכב. לתהליך זה השפעות מהותיות על תחומים רבים בחייהם של הזוג המתגרש. החל בהשפעות כלכליות ניכרות, וכלה בהשפעות נפשיות וחברתיות. ברור הוא, שכאשר לזוג המתגרש ילדים משותפים, ההשפעות הנ”ל הופכות קשות יותר. ילדים, מעצם טבעם, מגיבים לפרידת הוריהם ולהליך כולו בעוצה רגשית. מכאן, שיש לתת את הדעת בזהירות ובאחריות להשפעות ההליך על הילדים המשותפים ולשמור את טובת הילדים וצמצום הפגיעה בהם כסמן מנחה. 

חשוב להכיר את המצב המשפטי בענייני גירושין בישראל, אשר ייחודי ושונה מהמצב הקיים בשאר מדינות העולם. בעוד שבמדינות העולם קיימת ערכאת שיפוט אחת המוסמכת לדון בתיקי גירושין (במרבית המקרים, בית משפט לענייני משפחה), במדינת ישראל קיימות שתי ערכאות שיפוט מוסמכות. ערכאות אלו נבדלות האחת מן השניה, מבחינת תפיסת עולמן והערכים המשפטיים העומדים בבסיס החלטותיהן. מכאן כמובן, שכל ערכאה תקבל פסיקות שונות, כאשר לכל ערכאה דרך שיפוט שונה משל האחרת. הדין המהותי לפיו פוסק בית הדין הרבני מושתת על המשפט העברי ודיני היהדות, בעוד שהדין המהותי אותו מפעיל בית המשפט לענייני משפחה הוא דין אזרחי-חילוני. במסגרת הדין האזרחי-חילוני, הערכאה האזרחית בוחנת ומנתחת כל מקרה לגופו תוך מתן התייחסות פרטית לאנשים העומדים בצידי המחלוקת. 

מצב בו שתי ערכאות מוסמכות לדון באותו המקרה יוצר מורכבות משפטית רבה וסבוכה בתיקי גירושין. על כן, ראוי ורצוי עוד בטרם פתיחת הליך הגירושין, להיוועץ עם עורך דין המתמחה בדיני משפחה לו ידע מעמיק בניהול וייצוג הליכים אלו. ככל שיקדים כל אחד מבני הזוג לפנות לעורך דין מומחה מטעמו, כך ייגברו סיכוייו להשלים הליך גירושין לשביעות רצונו. זאת, לאור מנגנון הנקרא “מרוץ הסמכויות”, לפיו הצד אשר יפעל ראשון לפתיחת תביעה באחת משתי הערכאות לעיל, יהיה הצד אשר יזכה להוביל ולנתב את ההליך וכך אף להשיג יותר החלטות שיפעלו לטובתו.

תופעת מרוץ הסמכויות

כפועל יוצא מתופעת מרוץ הסמכויות המתוארת לעיל, מדגיש משרדינו את החשיבות הרבה שיש לייעוץ מקצועי ולבחינת התיק לאשורו. רק בדרך זו, ניתן יהיה לקבוע האם כדאי ללקוח להגיש את התביעה בערכאה האזרחית או בערכאה הדתית, ולכרוך את הדיון בנושאים השונים לאותה ערכאה. כך ניתן יהיה להבטיח, שבבחינת האינטרסים ידו של הלקוח תהיה על העליונה.

כידוע, הליך הגירושין עצמו וסידור הגט נמצא בסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני, אך סוגיות נוספות רבות העולות בתיקי גירושין ונקראות בשפה המשפטית “כרוכות” לתיק, נתונות בסמכותן של שתי הערכאות המוזכרות. עניין מזונות הילדים והמדור נמצא בידיו של בית הדין לענייני משפחה (לו הסמכות הראשונית), מלבד מקרים בהם שני הצדדים (בני הזוג) הסכימו לדון בבית הדין הרבני גם בעניין זה, והכל בהתאם לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ”ה-1995חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ”ד – 1984,  פקודת הנישואין והגירושין (רישום)חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ”ה-1995תקנות בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ”ט-1999 וחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי”ט-1959.

 הסכם הגירושין

אם נרצה שהסכם גירושין יקבל תוקף של הסכם חוקי, יש לכלול בו סעיפים רבים והסדרים מורכבים שמתייחסים לחיים שינהלו בני הזוג לאחר סיום הליך הגירושין. כמובן, שכאשר לזוג המתגרש ילדים משותפים, סיום הקשר הזוגי לא מביא לניתוק מוחלט, ובני הזוג חייבים למצוא הסדר בו הם מנהלים חיי שיתוף מסויימים מבחינת האחריות על הילדים. מכאן, שהסכם הגירושין חשוב מאוד וגיבושו מהווה מלאכה עדינה ומורכבת הדורשת מומחיות וידע רבים. בכל מקרה, הזוג המתגרש חייב לעבור תחילה את אישורו של ההסכם ומתן תוקף חוקי בבית הדין הרבני, או לחלופין, בבית הדין לענייני משפחה. כך או כך, לאחר הליך זה, יצטרכו בני הזוג לעבור את הליך הגט בבית הדין הרבני.

 

הסכם גירושין Read More »

הליך הגירושין והליך הגט

הליך הגירושין והליך הגט

הליך הגירושין והליך הגט:

טקס גירושין בין יהודים שנישאו כדת משה וישראל, מקפל בחובו, הן דרישות מהותיות במסגרתן מבקשים דייני בית הדין הרבני להיות בטוחים בכוונה ובמידת המודעות לצעדים שעושים בני הזוג, והן דרישות טקסיות השאובות מההלכה. ישנם מספר מרכיבים מרכזיים אשר צריכים להתקיים, על מנת שטקס נישואין יקבל תוקף הלכתי ומשפטי, כדלקמן:

בראש ובראשונה, נדרשת הכרעה רצונית-חופשית של בני הזוג באשר למתן הגט ולגירושין; נדרשות התקיימותן של עילות גירושין תקפות, קרי, סיבה מוצדקת לגירושין; נדרשת העלאת דבר הגירושין על הכתב, בכלי כתיבה השייכים לבעל, תוך התמקדות בבני הזוג המתגרשים והקפדה על שמותיהם המדויקים; נדרשת מסירה פיזית של הגט מיד האיש ליד האישה, ואקטיביות האיש במעשה המסירה; נדרשת מודעות לכך שמסירת הגט נעשית לשם גירושין; לבסוף, נדרשת נוכחותם של עדים כשרים בשעת כתיבת הגט וחתימתו, וכן בשעת מסירתו.

סידור הגט

כל הליך הגירושין נערך בבית הדין הרבני. ההליך כולל ארבעה שלבים מרכזיים: השלב הראשון, הליך קביעת השמות, אשר עשוי להיערך במועד נפרד ומוקדם מיתר השלבים. שלושת השלבים הנוספים מהווים למעשה את סידור הגט עצמו וחייבים להיעשות ברצף. השלבים הינם: ביטול המודעות; כתיבת הגט על-ידי הסופר; מסירת הגט.

הליך קביעת שמות

הליך קביעת שמות הינו הליך במסגרתו בית הדין הרבני מברר את שמות הבעל והאישה, לרבות כינוייהם בפי חבריהם הקרובים, וכן את שמות אבותיהם. הבירור לעיל, נעשה על ידי חקירת בני הזוג ועדים רלוונטיים אשר במקרים רבים קרובים לבני הזוג. לפיכך, לשלב בירור השמות כל אחד מבני הזוג יצטרך להביא עד. בירור השמות נעשה על מנת לקבוע אילו שמות לכתוב בכתב הגט עצמו, כאשר טעות בכתיבת השמות גוררת פסילת הגט כולו. על כן, לתהליך כתיבת השמות יש חשיבות הלכתית מכרעת. 

ביטול המודעות

במסגרת שלב ביטול המודעות, בית הדין הרבני מתחקר את בני הזוג המתגרשים על מנת לוודא כי הם מתגרשים מרצונם החופשי. וידוא זה נחוץ לבית הדין הרבני, משום שעל פי ההלכה, גט שניתן שלא מרצון חופשי הינו גט פסול. על מנת לוודא כי בני הזוג פועלים מתוך רצון חופשי מלא, בית הדין חוזר בפניהם על כל השלכות מתן הגט ומוודא כי הם מבינים אותן לאשורן. רק לאחר שדייני בית הדין גמרו בדעתם, והשתכנעו כי בני הזוג פונים לגירושין מתוך רצון חופשי ואותונטי, מתחיל הליך ביטול המודעות. על מנת להבין את הליך ביטול המודעות, ראוי תחילה, להבהיר את המשמעות הטרמינולוגית של המילה “מודעה” בהקשר של גירושין. בהקשר זה, “מודעה” היא כל הצהרה שאומר אדם לגבי כוונותיו העתידיות ולה תוקף משפטי של התחייבות. ביטול המודעות נועד לבטל את כל ההתחייבויות הקודמות ופתיחת “דף משפטי” חדש וחלק. ראוי לציין, כי מדובר בביטול ההתחייבויות הנוגעות להליך הגירושין לגופו בלבד, ולא להתחייבויות אחרות כדוגמת הסכמים הנוגעים ליחסי ממון או הסדרי משמרות. ביטול המודעות בפועל, מתבצע על ידי בקשה טקסית של הבעל כי יבוטלו כל המודעות באשר לגט.

כתיבת הגט

השלב הבא הוא כתיבת הגט הנעשית על ידי האיש המגרש והסופר (אמן המתמחה בכתיבת קודש יהודית). הכתיבה נעשית בחדר נפרד המיועד לכך, ודורשת את נוכחות האיש המגרש ושני עדים נוספים. שלב הכתיבה דורש הקפדה על אלמנטים טקסיים רבים השאובים מההלכה היהודית. 

מתן הגט לאישה

לאחר כתיבת הגט מתבצעות מספר בדיקות קפדניות של דייני בית הדין הרבני, על מנת לוודא כי כתב הגט תקין ולא נפל בו פגם. לאחר הבדיקה המדוקדקת, ניתן לגשת לחלק הטקסי ביותר של ההליך כולו – מסירת הגט מידי האיש לידי האישה. ככל שלב משלבי הליך הגירושין, גם מסירת הגט נדרשת להתבצע באופן הלכתי מדויק. מתבצע טקס בעל פרטים רבים, עליהם נדרשים המתגרשים להקפיד, בו מניח האיש את כתב הגט בידי האישה ובסופו הליך הגירושין תם ובני הזוג אינם נשואים עוד.     

הליך הגירושין והליך הגט Read More »

דיני המשפחה במשפט הישראלי

דיני המשפחה במשפט הישראלי

דיני המשפחה, באופן טבעי, הם  מערכת החוקים והכללים אשר חודרים באופן הבוטה ביותר מבין כל ענפי המשפט, לאינטימיות של בני האדם – משפחתיות, זוגיות וכיוצא באלו. על כן, מובן, כי לדיני המשפחה השלכות מהותיות על החברה, ותפקיד חשוב בגיבוש ערכיה. לאור המשמעויות המהותיות האלו על הציבור בישראל, ולאור שיעור הזוגות המתגרשים ההולך וגדל מיום ליום, הופך תחום דיני המשפחה לאחד מענפי המשפט אשר מעסיקים כל אחד ואחד מאזרחי המדינה. 

מדובר בתחום בו כל מקרה הינו בעל הנסיבות הייחודיות לו, ובכל עת, מתעוררות שאלות רבות, אשר שבות ומתעוררות בתצורות שונות בכל מקרה לגופו. המדובר בשאלות הנוגעות לכל אזרח ואזרח, כגון: האם כדאי לערוך הסכם ממון טרום נישואין, באיזו מסגרת כדאי להינשא, היכן כדאי לנהל הליכים משפטיים, כיצד קובעים גובה מזונות ילדים, מהו הליך וגישור ועוד רבים כיוצאים באילו. לאור המורכבות הרבה של תחום דיני המשפחה, ייעוץ מקצועי איכותי ונכון תלוי בעובדות המדויקות של כל מקרה לגופו ודורש ניסיון והתמקצעות. 

הדין החל

דיני המשפחה הם הענף המשפטי היחיד בישראל, שמקורות הדין המהותי החלים בו וערכאות השיפוט המוסמכות לדון בו, נקבעים בהתאם להשתייכות הדתית של בעלי הדין בהליך. דהיינו, הכללים אשר יחולו על מקרה פלוני וערכאת השיפוט אשר תהיה מוסמכת לדון בו, נקבעים על פי דתו של בעל הדין. כך, תביעת גירושין של בני זוג נוצריים תידון בהתאם לדין הנוצרי בית הדין הכנסייתי, ואילו תביעת גירושין של בני זוג יהודים תידון בהתאם לדין תורה בבית הדין הרבני.       

במקביל למערכת הדינים המתוארת, חוקק בישראל חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959 (להלן: “החוק האזרחי”), המשמש חקיקה אזרחית טריטוריאלית משלימה כדין מהותי במקרים בהם בעלי הדין משוללי דת. כמו כן, קיימים בישראל בתי משפט אזרחיים לענייני משפחה, בעלי סמכות שיפוט מקבילה לבתי הדין הדתיים בחלק מענייני המשפחה. אמה מה, מעטים המקרים בהם מופעל הדין המהותי השאוב מהחוק האזרחי. זאת, מאחר שהחוק האזרחי אינו חל על יהודים, מוסלמים, ושאר העדות הדתיות המוכרות בישראל. 

ראוי לציין, כי אף שמצב הדברים המתואר למעלה הוא הדין הנוהג במדינת ישראל כיום, יש הגורסים כי ייתכנו דרכים משפטיות להחלת החוק האזרחי על כלל האוכלוסייה בישראל. המחזיקים בעמדה זו טוענים, כי ניתן להפעיל פרשנות יצירתית של החוק האזרחי, כך שהדין שמצוי בו יגבור על הדין הדתי. עם זאת, טענות ומגמות אלו טרם נבחנו על ידי בית המשפט העליון. 

ערכאות השיפוט

חשוב להבין את המשמעות הרבה שיש לערכאה השיפוטית הדנה במקרה פלוני. זאת, גם כאשר שתי ערכאות השיפוט מפעילות את אותה מערכת דינים מהותית. משמעות אשר נובעת מהתנגשות ערכים בין שתי מערכות השיפוט. קיים פער תהומי בין התשתית הערכית-נורמטיבית העומדת בבסיס החלטותיו של שופט בבית המשפט האזרחי לבין זו העומדת בבסיס החלטותיו של דיין בבית הדין הרבני. יוצא איפוא, שגם כאשר מקרה פלוני חס תחת אותה מערכת דינים, התוצאה של ההליך תהא שונה בתכלית, בהתאם לערכאה השיפוטית שבה נדון המקרה. 

אפשרויות נישואין בישראל

כפי שניתן להבין, הדין המהותי אשר חל על החלק הארי של הציבור בישראל הוא הדין שבהלכה היהודית. כיום, על פי ההלכה, אב חייב בכל צרכי ילדיו היהודים עד גיל 15, ללא קשר ליכולתו הכלכלית. באשר לילדים מעל לגיל 15, חיוב שני ההורים במזונות הוא מדיני צדקה בלבד. קרי, שני ההורים מחויבים לתת “צדקה” (תשלום תקופתי מסוים) לילדיהם. החיוב המלא של אב במזונות ילדיו הוא ב”צרכים ההכרחיים” שלהם. “צרכים הכרחיים” נקבעו בפסיקה ככאלו הכוללים הוצאות בגין כלכלה, מדור, ביגוד, הנעלה, בריאות וחינוך. החיוב בגין מזונות מדיני צדקה, נקבע עבור ילדים מגיל 15 עד 18. חישוב מזונות אלו לוקח בחשבון את הכנסת האב והכנסת האם, כאשר הוצאות מזונות אלו, מחולקים ביניהם ביחסיות מתאימה.

דיני המשפחה במשפט הישראלי Read More »

הסכם ממון טרום נישואין

דוגמה להסכם ממון טרום נישואין

הסכמי ממון בין בני זוג עשויים להכיל סעיפים בנושאים שונים ומגוונים, בהתאם לרצון בני הזוג. כמובן, שבנוסף לרצון הצדדים, נסיבות המקרה של כל זוג וזוג, משפיעים אף הם על תוכן הסכם מעין זה. כך לדוגמה, הסכם ממון טרום נישואין בין בני זוג שלא נישאו בעבר ואין להם ילדים, יהיה שונה מהסכם ממון בין בני זוג אשר התגרשו ולכל אחד מהם יש ילדים משלו. מאפיין נוסף לו השפעה מהותית על סוג הסכם הממון ומרכיביו, הוא כמות הרכוש והזכויות איתם מגיעים בני הזוג לחיים המשותפים.

להלן דוגמה להסכם ממון בין בני זוג שטרם נישאו בעבר:

 

הסכם ממון טרום נישואין

שנערך ונחתם ביום XXX לחודש XXX לשנת XXX

בין: ________ 

ת.ז. _________

שגר ב __________

(להלן – “האישה“)   מצד אחד;

לבין: ___________ 

ת.ז. _________

שגר ב __________

(להלן – “הבעל“)                         מצד שני;

הואיל: והצדדים הינם רווקים;
והואיל: וברצון הצדדים לבוא ביניהם בברית הנישואין, לגור ולחיות יחדיו כבעל ואישה במשק-בית משותף;
והואיל: והצדדים מתעתדים להינשא זה לזה כדת משה וישראל ביום XXX;
והואיל: ולצדדים רכוש ו/או זכויות, אשר בדעתם שלא להכניס לשיתוף שייווצר ביניהם כתוצאה מברית הנישואין;
והואיל: והצדדים מעוניינים להסדיר ביניהם את יחסיהם הממוניים ואת יתר מכלול היחסים, טרם תחילת חיי הנישואין והחיים המשותפים, הכול כמפורט להלן בהסכם זה.

לפיכך הוצהר, הותנה והוסכם בין הצדדים כדלקמן:

 

  1. מבוא
    המבוא להסכם זה ונספחו מהווים חלק בלתי נפרד הימנו ובחזקת תנאים מתנאיו.

  2. הגדרות:
    זכויות” בהסכם זה, משמע – כל זכות קיימת, ובכלל זאת רכוש ו/או נכסים, הן דניידי והן דלא-ניידי, כספים, לרבות זכויות לקבלת כספים, פיקדונות, ניירות-ערך, מניות, אגרות-חוב, פיצויים, שילומים, תגמולים, קנין רוחני, הכנסות וזכויות אחרות, מכל סוג ומין שהוא, בין בישראל ובין מחוצה לה, לרבות פירות פירותיהן והשבחת השבחותיהן של זכויות כאמור.

    חובות” בהסכם זה, משמע –  כל חוב קיים, כספי ו/או אחר, ובכלל זאת חוב שנוצר ו/או נובע מהתקופה שלפני ברית הנישואין, קצוב ו/או בלתי קצוב, לכל צד שלישי, בין אם פסוק ובין אם בלתי פסוק, לרבות בקשר לזכויות ו/או רכוש ו/או נכסים של מי מהצדדים, חובות ו/או התחייבויות בגין שטרות, הסכמים וחוזים, דמי נזק, פיצויים, הוצאות, מכל סוג ומין שהוא, בין בישראל ובין מחוצה לה, לרבות הפרשי ריבית והצמדה והוצאות אחרות בגין חובות כאמור.

  3. ההסדר
    3.1 האישה היא בעלת הזכויות הרשומה של דירה המצויה ברחוב XXX, הידועה כנכס מקרקעין בגוש XXX, חלקה XXX, תת-חלקה XXX (להלן – “הדירה“).

    3.2 הצדדים מצהירים ומסכימים בזה, כי כל זכויותיה של האישה בדירה (לרבות כל חלק יחסי ברכישת דירה), הינה, ותישארנה בעתיד, בבעלות בלעדית של
    האישה, כלפני הנישואין, אין, וגם לא יהיה, בנישואיהם ובחייהם המשותפים כדי להעניק לגבר זכויות עתידיות כל שהן בקשר אל הדירה, מכל מין וסוג שהוא, ללא יוצא מן הכלל.

    3.3 מובהר בזה, לגבי זכויות האישה בדירה, כאמור בסעיפים 3.1 ו- 3.2 לעיל, כי גם במקרה שהאישה תמכור את הדירה, תחולנה כל ההוראות שבסעיף 3.4 לעיל גם לגבי התמורה שתתקבל כתוצאה מכך, לרבות, אך לא רק, מצב בו תופקד התמורה בחשבון נפרד על-שם האישה.

    3.4 מוצהר ומוסכם בזה, כי כל זכויות ו/או חובות ו/או רכוש של כל אחד מהצדדים, מכל סוג ומין שהוא, הרשומים על-שם מי מהצדדים ו/או מצויים בבעלותם לפני הנישואין, לפי הענין, ובכלל זאת, בין היתר, המיטלטלין, המכוניות וחשבונות בנק של כל אחד מהצדדים, וכן אחרים, אשר אינם מפורטים בהסכם זה, יישארו בגדר בעלותו ו/או ישויכו, לפי הענין, באופן בלעדי, לאותו הצד, הרשום כבעליהם, לפי כל רישום, המתנהל על-פי כל דין, או שהינו בעליהם, על-פי דין, וכי אין, וגם לא יהיה, בנישואיהם ובחייהם המשותפים כדי לשנות מזכויותיו ו/או חובותיו ו/או רכושו של כל צד ו/או להקנות לצד השני אילו שהם זכויות ו/או דרישות ו/או תביעות לגביהם.

    3.5 למען הסר ספק, הצדדים מצהירים ומסכימים בה, כי שווים של זכויות ו/או חובות ו/או רכוש כל אחד מהצדדים מלפני הנישואין, מכל סוג ומין שהוא, ללא יוצא מן הכלל, לא יאוזן ביניהם, והם מביעים בזה את אי-הסכמתם להסדר איזון משאבים בזכויות ו/או בחובות ו/או ברכוש כאמור לעיל לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג – 1973 (להלן – “החוק“), בין עם פקיעת חייהם המשותפים ובין בכל מועד אחר.

    3.6 מוצהר ומובהר בזה, כי היה ולמרות כל האמור בהסכם זה בדעת הצדדים יהיה ליצור שיתוף בזכויות ו/או בחובות ו/או ברכוש כל שהם, הרי שהם יירשמו ו/או יועברו על-שם שניהם במשותף, או בחלקים שווים ביניהם, לפי החלטת הצדדים בכתב ובחתימת שניהם, באותה עת.

  4. רכוש משותף
    מובהר ומוסכם בזה, כי פרט לזכויות ו/או לחובות ו/או לרכוש, אשר לגביהם תחולנה ההוראות האמורות לעיל בהסכם זה, הרי שכל יתר הזכויות והרכוש, אשר יירכשו לאחר ובמהלך נישואיהם וחייהם המשותפים של הצדדים ייחשבו כמשותפים ובמקרה של פירוד יחולקו ביניהם בחלקים שווים, בין אם בכסף ובין אם בעין, או לפי החלטת הצדדים, באותה עת.

  5. הוראות לענין כל הסדר

    1.1 הסכם זה מבטל באופן מוחלט כל הסכם ו/או התחייבות ו/או הבטחה ו/או מצג ו/או אמירה, בין אם בכתב בין אם בעל-פה ובין אם בדרך של התנהגות, אם וככל שנעשו ע”י מי מהצדדים, לפני חתימת הסכם זה.

    1.2 הצדדים מסכימים בזה, כי כל שינוי ו/או תיקון ו/או תוספת ו/או גריעה ביחס להסכם זה יהיו חייבים להיעשות ביניהם בכתב ובחתימת שני הצדדים ולא תישמע מכל צד טענה, כי הסכימו באופן אחר על שינוי, כאמור, בהסכם זה.

    1.3. הצדדים מתחייבים לשתף ביניהם פעולה ולפעול בתום-לב ובדרך המקובלת למילוי הסכם זה.

    1.4 הצדדים מתחייבים להיות נאמנים זה לזה.

  6. אישור ההסכם
    הצדדים יפנו בהקדם, לפני בואם בברית הנישואין, לבית משפט לענייני משפחה בראשון-לציון ויתייצבו בכל מועד שייקבע לצורך מתן אישור להסכם זה, לפי חוק יחסי ממון.

  7. סמכות שיפוט
    הסמכות הייחודית והבלעדית לשפוט ולהכריע בכל מקרה של מחלוקת ו/או סכסוך ביחס להסכם זה, לרבות פירושו, הפרתו ואכיפתו, וכן בכל ענין הנובע מחייהם המשותפים של הצדדים, תוקנה לבית המשפט לענייני משפחה, במקום מושבם המשותף האחרון של הצדדים.

  8. שונות
    הצדדים מצהירים בזה, כי קראו הסכם זה, וכי הבינו את תוכנו, משמעותו ותוצאותיו.
    הצדדים מצהירים בזה, כי הם חותמים על הסכם זה מרצונם הטוב, בהסכמתם החופשית, בצלילות דעת, ללא כל אונס ו/או כפיה ו/או השפעה בלתי הוגנת.


ולראיה באו בזה הצדדים על החתום
במקום ובתאריך הנקובים בראש ההסכם:

XXX – הבעל     XXX- האישה

הסכם ממון טרום נישואין Read More »

error: התוכן באתר זה מוגן.

ברוכים הבאים!

אנא ענו על מספר שאלות קצרות

ליצירת קשר בוואטסאפ, לחצו כאן
דילוג לתוכן