חדשות המשפט

כהרגלינו בקודש, אנו כאן רק כדי לסקור ולבאר בתמצית את ההיבטים המשפטיים של הסוגיה. בואו נתחיל

רקע: 

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) יפתח הבוקר (11/01/24) את הדיון המקדמי בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל תחת האישום לביצוע “פשע השמדת עם” (רצח עם, ג’נוסייד) ברצועת עזה במסגרת מלחמת חרבות ברזל ישראל.

מסגרת נורמטיבית:

האיסור הבינלאומי (המתבקש) לביצוע רצח עם עוגן לראשונה ב”אמנה בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם” שהתקבלה לאחר מלחמת העולם השנייה בפה אחד על ידי העצרת הכללית של האו”ם. האיסור אף נקלט על ידי הכנסת לדינה הפנימי של ישראל כבר בשנת 1950 עת נחקק החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת-עם, תש”י-1950. 

האישום בהוראות הדין:

סעיף 1 לאמנה הבינלאומית קובע את האיסור לבצע “השמדת עם”, וסעיף 2 כולל את ההגדרה למונח. דהיינו, דרום אפריקה צריכה להוכיח שפעולות ישראל נכנסות לגדרי ההגדרה שבסעיף 2 שבעיקרה דורשת התקיימות של לפחות אחד ממעשים אלו: 

איזה מעשים נכנסים להגדרה ואיך מנתחים אותם? 

הריגת אנשים הנמנים עם הקבוצה (הפלסטינים בענייננו); גרימת נזק חמור, בגוף או בנפש, לאנשים הנמנים עם הקבוצה; העמדת הקבוצה בכוונה תחילה בתנאי חיים שיש בהם כדי להביא לידי השמדתם הגופנית, כולה או מקצתה; קביעת אמצעים שכוונתם למנוע את הילודה בקבוצה; העברת ילדי הקבוצה לקבוצה אחרת בדרך כפייה.

ההבחנה החשובה במשפט בינלאומי הומנטירי בין הצדקה לשימוש בכוח לבין אופן הפעלתו:

המשפט ההומניטרי מחולק לשני תחומים עיקריים (שאינם תלויים זה בזה):

1. ההצדקה של שימוש בכוח (דיני Jus Ad Bellum) – הקובעים באלו מקרים שימוש בכוח מותר על פי המשפט הבינלאומי. סעיף 51 לאמנת האו”ם מאפשר למדינה לעשות שימוש בכוח כאשר נפלה קורבן להתקפה חמושה (או כאשר מדובר באיום קונקרטי וממשי לכך שתותקף בהתקפה חמושה), ובכפוף לתנאים מנהגיים (קרי, שאינם באמנה אך השתרשו במשב”ל) של צורך ומידתיות הפעולה.

נראה שקשה יהיה לחלוק על כך שההתקפה של ישראל במסגרת מלחמת חרבות ברזל נכנסת לגדרי “מלחמת הגנה עצמית”. עם זאת, התחום העיקרי השני של המשב”ל ההומנטרי עוסק באופן הפעלת הכוח. 

2. הצורות המותרות של השימוש בכוח (דיני Jus In Bello) –דינים העוסקים בצורות המותרות של שימוש בכוח מרגע שכבר החל עימות צבאי. תחום זה קובע איסורים ועקרונות המגבילים את השימוש בכוח שכבר מופעל הלכה למעשה.

לסיכום:

מטבע הדברים, האיסור לביצוע רצח עם מכוח האמנה הייעודית לו, משתייך ונכלל בתחום השני של המשב”ל ההומנטרי העוסק באופן הפעלת הכוח.

יש לכם.ן פרטים חשובים להוסיף? רוצים להביע דעתכם?

נשמח לשמוע ממך ולהתדיין בנושא בעמוד האינסטגרם שלנו.