מדיניות דיור בישראל: אתגרים ופתרונות
מדיניות דיור בישראל: אתגרים ופתרונות
ניהול תחום הדיור בישראל
מדינת ישראל, בהיעדר חקיקה ספציפית המבטיחה את הזכות לדיור, מיישמת מדיניות דיור באמצעות נהלי משנה. במקום חוקים מקיפים, משרד השיכון מנהל את תחום הדיור באופן פנימי. אמנם גישה זו מאפשרת גמישות במדיניות, אך היא גם יוצרת חששות לגבי חוסר יציבות וחוסר ודאות עבור האזרחים. נהלים פנימיים קובעים את הזכאות לסיוע בדיור ציבורי וקצבאות השתתפות בשכר דירה, תוך התחשבות בגורמים כמו גיל, מצב משפחתי, הכנסה ותנאי דיור. נהלים אלה עשויים להשתנות מעת לעת, מה שהופך את הגישה למידע מדויק ועדכני מאתגר.
היסטוריית הדיור הציבורי בישראל
מערכת הדיור הציבורי בישראל, שהוקמה בשנות ה-50, נועדה במקור לסייע לזרימת העולים בעקבות מלחמת העולם השנייה. לאורך השנים היא התפתחה לכלי חיוני לקידום הזכות לדיור מתאים, במיוחד עבור קהילות שוליים. לדברי צבי וינשטיין, הדיור הציבורי משמש כאמצעי לביטחון סוציאלי, שמטרתו לגשר על הפער בין הפערים החברתיים-כלכליים. מטרתו העיקרית היא לסייע לאנשים החווים מחוסר בית שאינם מסוגלים להבטיח דיור בשוק הפרטי. נקודת המבט של וינשטיין מצמצמת את היקף הדיור הציבורי, ורואה בו אך ורק פתרון לאוכלוסיות חלשות.
עם זאת, קריטריוני הזכאות המחמירים המוטלים על המועמדים מגבילים את הגישה לדיור ציבורי, ובסופו של דבר מקפחים את הנזקקים ביותר. ברור שהמערכת לא מצליחה לספק פתרון מקיף לרוב האנשים הזקוקים לדיור הולם. יתר על כן, יחידות דיור ציבוריות רבות סובלות מתנאים ירודים, המשפיעים לרעה על איכות החיים הכוללת של התושבים. מכאן, שאין להכחיש כי חובה לאמץ הבנה רחבה יותר של הדיור הציבורי, הכרה בו כזכות אינהרנטית ולא כתיקון זמני.
מעבר לסיוע כספי להשכרה בשוק הפרטי
בשנים האחרונות מדינת ישראל צועדת בהתמדה לקראת מיגור מוחלט של יחידות הדיור הציבוריות ומעבר למערכת של סיוע כספי להשכרה בשוק הפרטי – הבטחת שכר דירה משתלם. מטרת מדיניות זו היא ליצור עתיד שבו הדיור כבר אינו בבעלות פרטית, אלא מוחזק באופן קולקטיבי על ידי החברה.
מסקנות ועדת טרכטנברג
דוח ועדת טרכטנברג מחזק את החשיבות של דיור נגיש ובמחיר סביר. בשנת 2011 קבעה ועדת טרכטנברג כי לכל אדם יש זכאות בסיסית לדירת מגורים מתאימה לו ולמשפחתו. זכות זו סווגה כהיבט חיוני של תנאי החיים, והוועדה הדגישה את ההשלכות החברתיות והכלכליות המשמעותיות של עליית עלויות הדיור והיעדר תמהיל דיור מגוון שיענה על הצרכים המגוונים של האוכלוסייה.
הוועדה ציינה כי מצב העניינים הנוכחי, שבו זוגות עובדים צעירים נאלצים להקצות חלק ניכר מהכנסתם להוצאות דיור, עומד בבסיס התסיסה החברתית ותחושת המצוקה הכלכלית והאי-צדק המתמשכת. ממצאי ועדת טרכטנברג מדגישים את האתגר העיקרי העומד בפני הממשלה: הבטחת היצע דיור בר-השגה, בין אם באמצעות שכירות ובין אם בעלות, אשר נותן מענה הולם לדרישות המתפתחות והמגוונות של האוכלוסייה.
ההשפעה של איכות הדיור על הרווחה
הבטחת גישה לדיור אינה רק עניין של נוחות; זוהי דרישה חיונית לניהול חיים בכבוד. לאיכות הדיור יש השפעה עמוקה על הרווחה הפיזית והנפשית של אנשים, כמו גם על ההצלחה והשגשוג הכוללים של החברה. הסערה החברתית האחרונה הדגישה את הדחיפות הדוחקת בהתערבות ממשלתית נחרצת על מנת לקדם את המטרה של מתן דיור מתאים לכל אדם. הגיע הזמן שממשלת ישראל תכיר באחריותה ותנקוט בצעדים קונקרטיים לשמירה על זכות יסוד זו, תוך התחשבות בצרכים ובמגבלות המגוונות של כל שכבות האוכלוסייה. עוד הדגישה הוועדה את ההכרח בתיקון החקיקה הקיימת כדי לעגן זכות זו במפורש בחוק.
חקיקת תמריצים לבניית נכסים להשכרה
בשנת 2007 התקבל חוק שמטרתו לקדם בניית נכסים להשכרה באמצעות מתן תמריצי מס לאנשים פרטיים. גישה זו התבססה על האמונה שאין על הממשלה להשקיע ישירות בהבטחת הזכות לדיור, אלא לעודד גורמים פרטיים למלא צורך זה. מטרת החוק הייתה להגביר את זמינותן של דירות להשכרה ולאפשר מעבר ממדיניות דיור ממוקדת בעלות למדיניות המעניקה עדיפות לשכירות, במיוחד עבור אוכלוסיות חלשות.
הביקורת והחלופות האפשריות
עלו חששות בנוגע לחוק, במיוחד לגבי הגישה של שימוש בתמריצים להאצלת האחריות לקידום הזכות לדיור לגופים פרטיים, תוך שהממשלה נמנעת מהשקעה ישירה במגזר. הביקורת נובעת מכך שהטבות המס מורחבות לכל היזמים, ללא קשר למחירי השכירות או לאיכות הדירות שהם מציעים. כתוצאה מכך, ייתכן שהדבר לא יביא להורדת מחירי השכירות או לשיפור תנאי הדיור. בנוסף, התמקדות בשוק החופשי בלבד עלולה להוביל להדרה של קבוצות שוליים שאינן מסוגלות להרשות לעצמן השכרות פרטיות.
חלופות פוטנציאליות כוללות השקעה ממשלתית בדיור ציבורי, בניית דירות להשכרה בתעריפים מוזלים לקבוצות מוחלשות, או יישום תקנות להגנה על הדיירים מפני עליות מחירים בלתי סבירות והפרת זכויותיהם. לפרטים נוספים על כתיבה אקדמית ומחקר בתחום זה, ראו מאמרים נוספים באתר שלנו.
השלכות על זכויות הדיירים
הפרספקטיבה שמבדילה את הזכות לדיור מזכות הבעלות משפיעה באופן משמעותי על האופן שבו נתפסות מערכות קיימות, כמו דיור ציבורי. נטע זיו וענת רודניצקי גילו במחקרם המקיף של תיקי משפט הנוגעים למחלוקות בין דיירים בדיור ציבורי ובחברות משכנתאות מגמה שבה בתי המשפט מצדדים מאוד בטענות החברות המשכנתאות, תוך התעלמות רבה או הכרה מינימלית בזכויות של דיירים ארוכי טווח. לפרטים נוספים ראו במאמרם על מחלוקות בין דיירים בדיור ציבורי ובחברות משכנתאות.
הזכות לדיור כזכות זמנית
מושג הדיור הציבורי מתאפיין באופיו הזמני והמצומצם, שכן הוא אינו מקנה זכויות בעלות אלא מעניק זכות דיור זמנית וחלקית. על המתגוררים בדיור הציבורי נאסר לבצע כל שינוי, שיפוצים או שיפורים בנכס, גם במקרה הצורך. זיו, במאמר נפרד, בוחן את ההשלכות המשפטיות, החברתיות וההיסטוריות של תפיסה זו, המעדיפה את זכות השכירות על פני זכות הבעלות לשוכרים. לפי הניתוח שלה, מושג זה מערער את זכויות הדיירים, מפחית את תחושת הביטחון והיציבות שלהם ומחמיר את אי השוויון החברתי.
הרעיון המתואר לעיל נושא השלכות רבות. דיירים המתגוררים בדיור הציבורי מוצאים עצמם פגיעים לגחמות של חברות משכנתאות, מה שמביא לרוב לפינוי. יתרה מכך, היעדר זכויות בעלות מטפח תחושת חוסר ביטחון וחוסר יציבות בקרב שוכרים אלו, ומפריע ליכולתם לצבור הון ולשפר את מצבם הכלכלי.
השוואה בינלאומית
בעוד שלישראל יש נהלים פנימיים משלה לניהול תחום הדיור, מדינות רבות נקטו בגישה שונה על ידי הבטחה משפטית של הזכות לדיור. זה כולל שילוב זכויות דיור בחוקים הרגילים שלהם ואפילו בחוקותיהם. בכך נדרשות מדינות אלו לקבוע מדיניות דיור ברורה עם יעדים מוגדרים שיש לעמוד בהם. כל שינוי בתקציבי הסיוע בדיור מחייב תיקוני חקיקה, הבטחת יציבות ותכנון ארוך טווח.
לעומת זאת, לישראל חסרה מסגרת חקיקה מקיפה המכירה במפורש בזכות לדיור או מספקת הנחיות לדיור הולם. מצב זה עומד בסתירה למשפט הבינלאומי, ובמיוחד להצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, הקובעת כי לכל אדם יש זכות לתנאי חיים הולמים, לרבות דיור הולם. מדינת ישראל, כמו רוב האומות, התחייבה לשמור על זכות זו, כפי שמתווה באמנות בינלאומיות כמו האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות. בעוד שישראל היא צד לאמנה זו, היא עדיין לא שילבה רשמית את הזכות לדיור בחקיקה הפנימית שלה. לפרטים נוספים ניתן לעיין בתנאים והגבלות.
הצורך בשילוב חוקתי
היעדר תשתית חקיקתית מוצקה בישראל מעוררת מספר רב של סוגיות. ראשית, הממשלה יכולה לשנות בקלות את מדיניות הדיור מבלי להקפיד על תהליך חקיקה מובנה. שנית, קיים חוסר שקיפות מכיוון שהנהלים הפנימיים נותרו בלתי נגישים לציבור הרחב, מה שמקשה על ההבחנה בקריטריונים לקבלת סיוע והבנת זכויות האזרח. היעדר חקיקה מפורשת זה פוגע גם בהגנה על קבוצות חלשות, לרבות נשים מוכות ואנשים עם מוגבלות, שכן זכויותיהם אינן נשמרות כראוי.
בעוד שקיימות נקודות מבט שונות לגבי שילוב הזכות לדיור בחקיקה, ניתן לטעון שיש להכיר בדיור כזכות יסוד לכל הפרטים, ללא קשר לנסיבותיו הכלכליות או החברתיות. לחילופין, דיור יכול להיחשב כזכות סוציאלית, השמורה בעיקר למי שמתמודד עם חסרונות. הדוגלים לעיגון הזכות לדיור בחקיקה טוענים כי צעד כזה יבסס אותה כזכות יסוד החלה על כל אדם, ובמקביל יחייב את הממשלה לפעול לקידום זכות זו.
גישות בינלאומיות לקידום דיור בר השגה
מדינות שונות אימצו גישות שונות לקידום הרעיון של דיור בר השגה. למשל, אנגליה ואירלנד בחרו להעביר את האחריות מהמדינה ליזמי נדל"ן. באופן דומה, צרפת יישמה עיקרון דומה, אם כי לא באמצעים חוקתיים, אלא כחלק ממדיניות מנהלית שנוקטת הממשלה. זה מתיישב עם המסגרת המשפטית שלנו, שכן היא מהווה בעיקר תקן מינהלי ולא זכות חוקתית. זו כנראה הסיבה שמחוקקים נמנעו מהסדרת הזכות לדיור באמצעות חקיקה ספציפית.
בצרפת העניין אף הגיע לבתי המשפט, שקבעו כי התערבות בית המשפט החוקתי במקרים הנוגעים להפרות של הזכות לדיור תתרחש רק בנסיבות חריגות ביותר. התפיסה הרווחת היא שהמדינה לא צריכה לשאת בנטל האחריות בשל העלות הגבוהה והמכשולים הבירוקרטיים הכרוכים בכך. במקום זאת, יש להתמקד בהעברת אחריות זו, אם בכלל, ליזמים ולשוק הפרטי, שהוא המודל הבולט שנצפה בארצות הברית.
השפעת החקיקה הפדרלית
אמנם אין חקיקה ישירה המתייחסת לנושא זה בארצות הברית, אך התוצאה הרצויה מושגת באמצעות ניצול מערכת המס ותמריצי מס. בניגוד לגישות אלו, קיים מודל מקיף המשלב ניצול של יזמים ובכך מתבסס מערכת תמריצים. מודל זה פועל בשילוב עם חוקים פדרליים המעניקים הכרה לדיור ציבורי, בדומה למערכת בגרמניה. ספרד בולטת במיוחד, שכן חוקתה מחייבת את המדינה ורשויותיה לפעול על מנת להבטיח מתן דיור מתאים ומכובד.
המודל הישראלי
לעומת זאת, ישראל טרם הכירה רשמית בזכות לדיור, אם כי אין בכך כדי להעיד על חוסר המשמעות שלה עבור המחוקקים, כפי שמעידים ניסיונות רבים שלא צלחו לטפל בנושא זה. לפרטים נוספים על הטיפים השימושיים בתחום הדיור, ראו מאמרים נוספים באתר שלנו.
מדיניות דיור בישראל: אתגרים ופתרונות Read More »
