האם תוגש תביעה נגזרת נגד שטראוס בעקבות הריקול?

בעקבות הפרסום על חיידק הסלמונלה במוצרי שטראוס והריקול הנרחב שבוצע, הוגשו מספר בקשות לאישור תובענות ייצוגיות ע״י הצרכנים.
אולם הסיפור לא נעצר רק בבקשות אלו, ולאחרונה הגיש אחד מבעלי מניות המיעוט בקשה לגילוי מסמכים לצורך בחינת הגשת בקשה לאישור תביעה כנגזרת.

מהי תביעה נגזרת?
כדי להבין מהי תביעה נגזרת יש להבין את הכללים הבסיסיים של הגשת תביעה אזרחית רגילה:

1. אדם יכול להגיש תביעה רק בגין עילה שעומדת לו באופן אישי.
2. אדם יכול להגיש תביעה רק בשם עצמו בלבד.

תביעה נגזרת חורגת משני הכללים הללו, כי מאפשרים לכל בעל מניות ולכל דירקטור בחברה (ראו סעיף 194 לחוק החברות) להגיש תביעה בגין עילה שהיא לא שלו ולא בשם עצמו – תביעה נגזרת מוגשת בשם החברה ובגין עילת תביעה של החברה.

הסיבה לכך היא שהבינו שהחברה לא תאכוף את חובות האמונים והזהירות של נושאי המשרה בחברה.

זוהי הזדמנות מצוינת להזכיר את מאמרם של פרופ׳ אסף חמדני ושופטת בית המשפט העליון רות רונן – ״מי שולט בתביעה הנגזרת?״

״המאמר עוסק בשאלה עקרונית בתחום התביעות הנגזרות: מתי יש להפקיד בידי דירקטוריון החברה את ההחלטה בנוגע לגורל התביעה, וזאת מבלי שבתי המשפט יפעילו ביקורת שיפוטית על החלטה זו.
המאמר מתמקד במקרים שבהם דירקטורים שאין להם עניין אישי בתביעה מחליטים בנוגע לתביעה של החברה כנגד נושאי המשרה או בעלי השליטה שלה, וטוענים כי מקרים אלה מחייבים את בתי המשפט בישראל לקבוע עמדה ביחס להשלכות של החשש מ״הטיה מבנית״ של דירקטורים על היקף הביקורת השיפוטית על החלטותיהם.״