דיני המשפחה, באופן טבעי, הם מערכת החוקים והכללים אשר חודרים באופן הבוטה ביותר מבין כל ענפי המשפט, לאינטימיות של בני האדם – משפחתיות, זוגיות וכיוצא באלו. על כן, מובן, כי לדיני המשפחה השלכות מהותיות על החברה, ותפקיד חשוב בגיבוש ערכיה. לאור המשמעויות המהותיות האלו על הציבור בישראל, ולאור שיעור הזוגות המתגרשים ההולך וגדל מיום ליום, הופך תחום דיני המשפחה לאחד מענפי המשפט אשר מעסיקים כל אחד ואחד מאזרחי המדינה.
מדובר בתחום בו כל מקרה הינו בעל הנסיבות הייחודיות לו, ובכל עת, מתעוררות שאלות רבות, אשר שבות ומתעוררות בתצורות שונות בכל מקרה לגופו. המדובר בשאלות הנוגעות לכל אזרח ואזרח, כגון: האם כדאי לערוך הסכם ממון טרום נישואין, באיזו מסגרת כדאי להינשא, היכן כדאי לנהל הליכים משפטיים, כיצד קובעים גובה מזונות ילדים, מהו הליך וגישור ועוד רבים כיוצאים באילו. לאור המורכבות הרבה של תחום דיני המשפחה, ייעוץ מקצועי איכותי ונכון תלוי בעובדות המדויקות של כל מקרה לגופו ודורש ניסיון והתמקצעות.
הדין החל
דיני המשפחה הם הענף המשפטי היחיד בישראל, שמקורות הדין המהותי החלים בו וערכאות השיפוט המוסמכות לדון בו, נקבעים בהתאם להשתייכות הדתית של בעלי הדין בהליך. דהיינו, הכללים אשר יחולו על מקרה פלוני וערכאת השיפוט אשר תהיה מוסמכת לדון בו, נקבעים על פי דתו של בעל הדין. כך, תביעת גירושין של בני זוג נוצריים תידון בהתאם לדין הנוצרי בית הדין הכנסייתי, ואילו תביעת גירושין של בני זוג יהודים תידון בהתאם לדין תורה בבית הדין הרבני.
במקביל למערכת הדינים המתוארת, חוקק בישראל חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי”ט-1959 (להלן: “החוק האזרחי”), המשמש חקיקה אזרחית טריטוריאלית משלימה כדין מהותי במקרים בהם בעלי הדין משוללי דת. כמו כן, קיימים בישראל בתי משפט אזרחיים לענייני משפחה, בעלי סמכות שיפוט מקבילה לבתי הדין הדתיים בחלק מענייני המשפחה. אמה מה, מעטים המקרים בהם מופעל הדין המהותי השאוב מהחוק האזרחי. זאת, מאחר שהחוק האזרחי אינו חל על יהודים, מוסלמים, ושאר העדות הדתיות המוכרות בישראל.
ראוי לציין, כי אף שמצב הדברים המתואר למעלה הוא הדין הנוהג במדינת ישראל כיום, יש הגורסים כי ייתכנו דרכים משפטיות להחלת החוק האזרחי על כלל האוכלוסייה בישראל. המחזיקים בעמדה זו טוענים, כי ניתן להפעיל פרשנות יצירתית של החוק האזרחי, כך שהדין שמצוי בו יגבור על הדין הדתי. עם זאת, טענות ומגמות אלו טרם נבחנו על ידי בית המשפט העליון.
ערכאות השיפוט
חשוב להבין את המשמעות הרבה שיש לערכאה השיפוטית הדנה במקרה פלוני. זאת, גם כאשר שתי ערכאות השיפוט מפעילות את אותה מערכת דינים מהותית. משמעות אשר נובעת מהתנגשות ערכים בין שתי מערכות השיפוט. קיים פער תהומי בין התשתית הערכית-נורמטיבית העומדת בבסיס החלטותיו של שופט בבית המשפט האזרחי לבין זו העומדת בבסיס החלטותיו של דיין בבית הדין הרבני. יוצא איפוא, שגם כאשר מקרה פלוני חס תחת אותה מערכת דינים, התוצאה של ההליך תהא שונה בתכלית, בהתאם לערכאה השיפוטית שבה נדון המקרה.
אפשרויות נישואין בישראל
כפי שניתן להבין, הדין המהותי אשר חל על החלק הארי של הציבור בישראל הוא הדין שבהלכה היהודית. כיום, על פי ההלכה, אב חייב בכל צרכי ילדיו היהודים עד גיל 15, ללא קשר ליכולתו הכלכלית. באשר לילדים מעל לגיל 15, חיוב שני ההורים במזונות הוא מדיני צדקה בלבד. קרי, שני ההורים מחויבים לתת “צדקה” (תשלום תקופתי מסוים) לילדיהם. החיוב המלא של אב במזונות ילדיו הוא ב”צרכים ההכרחיים” שלהם. “צרכים הכרחיים” נקבעו בפסיקה ככאלו הכוללים הוצאות בגין כלכלה, מדור, ביגוד, הנעלה, בריאות וחינוך. החיוב בגין מזונות מדיני צדקה, נקבע עבור ילדים מגיל 15 עד 18. חישוב מזונות אלו לוקח בחשבון את הכנסת האב והכנסת האם, כאשר הוצאות מזונות אלו, מחולקים ביניהם ביחסיות מתאימה.