קבוצת דיון משפחתית: מודל קד"ם ככלי לפתרון סכסוכים בקרב נוער

רקע והגדרת המודל

קבוצת דיון משפחתית (קד"ם) היא גישה חדשנית לפתרון בעיות בקרב בני נוער, המבוססת על תהליך מובנה של קבלת החלטות בשיתוף המשפחה הגרעינית, הקטין עצמו, המשפחה המורחבת, אנשי מקצוע ודמויות משמעותיות נוספות. תהליך זה הוא וולונטרי לחלוטין, כאשר כל המשתתפים מצטרפים אליו מתוך בחירה חופשית. ההנחיה נעשית על ידי דמות ניטרלית אשר אחראית על תכנון, ארגון וניהול הדיון, כולל הכנת המשתתפים, תיעוד ההחלטות והפצתן.

בתהליך קד"ם, המשפחה אינה רק מקבלת זכות להשתתף, אלא גם נושאת באחריות ובחובה לפתח וליישם תכנית עבור הקטין. המפגש מתרחש לאחר הכנה מקדימה שבה נציגי המשפחה נבחרים ומגוייסים, כמו גם אנשי המקצוע הרלוונטיים לטיפול בקטין.

ההיסטוריה והבסיס החוקי

מודל קד"ם פותח לראשונה בניו זילנד בשנות השמונים בעקבות ביקורת מצד בני המאורים על האופן שבו הממשל טיפל בבעיות משפחתיות בקהילתם. כתוצאה מכך, בשנת 1989, חוקק בניו זילנד חוק חברתי חדש שהפך את קבוצת הדיון המשפחתית לכלי מרכזי בקבלת החלטות בנוגע לקטינים.

בישראל, תהליך קד"ם קיבל תוקף משפטי במסגרת סעיף 12א(ב) לחוק הנוער, המחייב קצין מבחן לבדוק האם ניתן להפנות קטין, שבכוונת הרשויות להעמידו לדין, להליך חלופי. קד"ם הפך להליך חלופי להליך הפלילי, שמטרתו למנוע את תיוגו של נוער עובר חוק כעבריין ולשלבו חזרה בחברה במהירות האפשרית. מפגש הקד"ם כולל את הקטין הפוגע, בני משפחתו, נפגע העבירה, דמויות תמיכה רלוונטיות, וכן אנשי מקצוע אשר מסייעים בניתוח העבירה ובהשלכותיה. מידע נוסף על תהליכים משפטיים ניתן למצוא במאמרים משפטיים.

יתרונותיו של תהליך קד"ם

קד"ם נועד להביא לתועלת הן לפוגע והן לנפגע. הפוגע עובר תהליך של לקיחת אחריות והכרה במעשיו, כולל הבעת חרטה ובקשת סליחה מנפגע העבירה. כמו כן, ההליך מספק מסגרת לתיקון הפגיעה בדרכים שונות – הן רגשית והן חומרית.

קשר לגישות צדק מאחה

המודל של קד"ם מתכתב עם גישת הצדק המאחה, המדגישה את העברת האחריות לתיקון הנזק מהמדינה לידי המעורבים הישירים – הפוגע, הנפגע, המשפחה והקהילה. גישה זו רואה במשפחה יחידה חברתית בעלת כוח ואחריות בטיפול בעבריינות, תוך הדגשת חשיבות הקשרים המשפחתיים והקהילתיים במניעת הישנות עבירות דומות בעתיד.

מודל קד"ם מזכיר בהיבטים מסוימים גם את תהליך הסולחה המסורתי הנהוג בחברה הערבית, שבו מתבצע יישוב סכסוכים באמצעות מנגנונים קהילתיים ללא התערבות המדינה. בשני המקרים, המשפחה והקהילה משמשות גורם מרכזי באחריות לשיקום הפוגע ולתהליך הפיוס עם הנפגע. תהליכים מסוג זה נידונים בהרחבה בבלוג משפטי+.

קבוצת דיון משפחתית היא כלי משמעותי במערכת המשפט והחברה הישראלית, המאפשרת לקטינים עוברי חוק להתמודד עם מעשיהם בצורה שיקומית, תוך שילוב המשפחה והקהילה בתהליך ההחלמה. שילוב של מנגנוני קד"ם בחוק ובמדיניות מסייע למנוע תיוג עברייני של בני נוער ולפתח עבורם מסלול שיקומי אפקטיבי, המבוסס על שיתוף פעולה בין כלל הגורמים הרלוונטיים. יתרונותיו הרבים של התהליך הופכים אותו לכלי חשוב בפתרון סכסוכים, בשיקום קטינים ובהחזרת הסדר החברתי לקדמותו. עבור סטודנטים המעוניינים להעמיק בתחום, ניתן להיעזר בשיעורים פרטיים וליווי בתהליכי כתיבה אקדמית.